מה נורא וגו'. מלמד שראה יעקב אבינו את ביהמ"ק בנוי וחרב ובנוי ומשוכלל לעתיד לבא, מה נורא המקום – הרי בנוי, אין זה – הרי חרב, כי אם בית אלהים – הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא יחועיין במה שהבאנו דרשא כזו באברהם לעיל ס"פ וירא בפ' בהר ה' יראה, וביצחק בפ' תולדות בפסוק ראה ריח בני כריח שדה, ועיין מש"כ שם. . (ספרי דברים סי' שנ"ד)
בית אל. א"ר אלעזר, מאי דכתיב (ישעיהו ב׳:ג׳) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב, ולמה לא אלהי אברהם ויצחק, אלא לא כאברהם שכתוב בו הר, דכתיב (ס"פ וירא) בהר ה' יראה, ולא כיצחק שכתוב בו שדה, דכתיב (ס"פ חיי) ויצא יצחק לשוח בשדה, אלא כיעקב שקראו בית, דכתיב ויקרא את שם המקום ההוא בית אל יטהאי בית אל אינו הסמוך לעי שנזכר ביהושע ז', אלא ירושלים, ועל שם יהיה בית אלהים קראו בית אל, והוא הר המוריה שהתפלל בו אברהם (ס"פ וירא) והיא שדה שהתפלל בה יצחק (ס"פ חיי), והכונה לא כאברהם ויצחק שקבעו תפלתם בהר ובשדה שהם מקומות דרור ואינם מכובדים, אלא כיעקב שקבע תפלתו בבית שהוא מקום משומר ומכובד. כך פרשו המפרשים, אבל לא נתבאר לי הענין יפה, שהרי מצינו בכ"מ שם הר ביחס לשם המעלה בכבוד גדול, הר ה', הר ציון, הר הקודש, ולמה זה פיחת כאן מעלת שם זה. ולכן לולא דברי המפרשים נראה דכונת הגמרא מכוונת למ"ש בזוהר פ' יתרו ס"ט ב' בזה"ל, אל הר ה' דא אברהם, דכתיב בי' אשר יאמר היום בהר ה' יראה, דהא אברהם קרי לי' הר, אל בית ה' דא יעקב דקרא להאי אתר בית, דכתיב אין זה כי אם בית אלהים, ואע"פ דכולא חד דרגא, סליקו לדא מן דא, הר לשאר עממין כד אתאן לאעלא תחות גדפוי, בית – לישראל למהוי עמהון כאתתא בבעלה בדיורא חד בחדוא ורביעא עלייהו כאימא על בנין, ע"כ, הרי מבואר דמעלת בית מהר אינו ביחס הכבוד ופחיתות, אלא דהר מיוחד ליחס הקב"ה עם שאר האומות [ע"ד הכתוב עמים הר יקראו] ובית ליחוסו עם ישראל, יחס קרוב כאיש ואשה, ומכוון יחס כזה בשם בית ע"ש שהאשה נקראת בית כנודע. . (פסחים פ"ח א')