וביום שמחתכם וגו׳. תניא, וביום שמחתכם – אלו שבתות, ובמועדיכם – אלו שלש רגלים, ובראשי חדשיכם – כמשמעו חדאחרי דמועדים כתיב ביחוד נשאר לפרש ביום שמחתכם על שבת דלא איקרי מועד. והנה משמע מכאן דשבת נקרא יום שמחה, וכ"מ בירושלמי מגילה פ"א ה"ד בענין פורים שחל בשבת, והארכנו לבאר ענין זה בפ' בראשית בפסוק ויברך אלהים את יום השביעי. ועיין בבאורי הגר"א לספרי כאן שהרבה להגיה בדרשה זו.
[ספרי].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · במדבר · פרק 10 · פסקה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובראשי חדשכם. תניא, יכול כשם שתוקעין על שבת בפני עצמו ועל ר"ח בפני עצמו כך יהיו תוקעין על כל מוסף ומוסף, ת"ל ובראשי חדשיכם, הוקשו כל החדשים זה לזה טר"ל יכול כשם שתוקעין על מוסף של ר"ח בפ"ע כשחל בחול ועל מוסף שבת בפ"ע כשהיא לבדה, כך יהיו תוקעין על כל מוסף ומוסף כשחלו להיות ביחד, ת"ל ובראשי חדשכם דמדכתיב חדשכם חסר י', מורה על תקיעות של כל החדשים שיהיו שוין. ובגמרא כאן איתא עוד תירוץ לפשיטות זו והעתקנו את זו להיותה פשוטה יותר, יעו"ש.
.
(סוכה נ"ה א׳)
(סוכה נ"ה א׳)
על עלותיכם וגו׳. על עלותיכם ועל זבחי שלמיכם, הקיש זבחי שלמי צבור לעולה, מה עולה שחיטתה בצפון אף זבחי שלמי צבור שחיטתן בצפון יוכאן בהכרח בשלמי צבור איירי דהיינו כבשי עצרת, שהרי כאן איירי בשיר ואין אומרים שירה אלא על קרבן צבור, ועיין בדרשה הבאה, והא דעולה שחיטתה בצפון מפורש בפסוק ר"פ ויקרא.
.
(זבחים נ"ה א׳)
(זבחים נ"ה א׳)
על עלותיכם וגו'. על עלותיכם ועל זבחי שלמיכם, מקיש שלמים לעולה ועולה לשלמים לגבי שיר, מה עולה קדשי קדשים אף שלמים קדשי קדשים, ומה שלמים קבוע להם זמן, אף עולה שקבוע לה זמן, מכאן לעולת נדבת צבור שאינה טעונה שירה יאר"ל מה עולה קדשי קדשים שאין לך עולה קדשים קלים, אף שלמים אינם טעונים שיר רק אם הם קדשי קדשים, ואין לך בשלמים קדשי קדשים רק כבשי עצרת בלבד דשלמי צבור הן, ומה שלמים האמורים כאן לענין שיר קבוע להם זמן, שהרי אוקימנא בכבשי עצרת אף עולה האמורה כאן שקבוע לה זמן, לאפוקי נדבת צבור שאין קבוע לה זמן [כגון קיץ המזבח הבא מן השופרות שנותנין בהן מעות מותר חטאת ומותר אשם שקלים פ"ד מ"ד] אינה טעונה נסכים.
.
(ערכין י"א ב׳)
(ערכין י"א ב׳)
והיו לכם לזכרון. תניא. מניין שאומרים מלכיות בראש השנה, אמר ר׳ יוסי ב"ר יהודה, דכתיב והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה׳ אלהיכם, מה ת"ל אני ה׳ אלהיכם, זה בנה אב, כל מקום שנאמר זכרונות יהיו מלכיות עמהן יבוזכרונות בודאי צ"ל בר"ה משום דכתיב זכרון תרועה, והוי הלשון אני ה' אלהיכם פירושו אני אדון לכם דהיינו מלכיות. ובספרי יליף מפסוק זה שצ"ל מלכיות זכרונות ושופרות, והובא בפירש"י בפסוק זה ומבואר לפנינו בפ' אמור, יעו"ש.
.
(ר"ה ל"ב א׳)
(ר"ה ל"ב א׳)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad