אם ענה תענה. אחד ענוי מרובה ואחד ענוי מועט דבר אחר, אם ענה תענה מגיד שאינו חייב עד שיענה וישנה קצדומפרש במכילתא היכי דמי ענוי מועט אפילו אם באה אשה לדין ושאלה ועכבתה הדיין להמתין עד שישתה כוסו או ינעול סנדלו או יעטף טליתו, ומבואר מזה דגם זולת אלמנה ויתום שייך מצוה זו דענוי, וצ"ל דמש"כ אלמנה ויתום הוא ע"ד ההוה מפני שרוחם נמוך ושפל וכמש"כ באות הקודם. . (שם)
אם צעק יצעק. יכול אם אינו צועק איני שומע, ת"ל שמע אשמע, הא מה ת"ל כי אם צעק יצעק, ממהר אני לפרע ע"י שהוא צועק יותר מאינו צועק קצהעיין בפירש"י בפסוק זה שכתב מקרא קצר הוא שלא פירש ענשו אם לא יצעק, ועיין ברמב"ן. וצ"ע שלא הביאו כלל דרשה זו שמבואר בה שבכל אופן שומע ומעניש רק בצועק ממהר להעניש. . (שם)