ויספק את כפיו. תניא, אין מספקין ביו"ט ספוק שהוא מחמתו, כמה דאת אמר ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו יטר"ל ספוק שמחמת חימה וכעס, וזה אסור משום שבות, גזירה שמא יתקן כלי שיר, ובמשנה דביצה ל"ו ב' פירש"י דאין מספקין היינו כף על ירך, והוא מלשון הפסוק בירמיה ל"א ספקתי על ירך, וכ"פ יתר המפרשים, אבל הירושלמי פירש כף אל כף כדמוכח מהראיה שמביא מהפסוק שלפנינו ויספוק את כפיו. ומהתימא על רש"י שסותר עצמו למש"כ הוא בשבת קמ"ח ב' אין מספקין כף אל כף משום אבל, וגם בזה חולק כנראה הירושלמי על הבבלי, דלהבבלי אין חילוק בין ספוק של שמחה לספוק של צער וכעס, ולהירושלמי הוא רק ספוק של צער וכעס, ועיין בתוי"ט בביצה שם, ואמנם לדינא כנראה אין כל נ"מ בשני האופנים ואסורים שניהם מטעם שכתבנו והירושלמי רק מפרש ענין ספוק. ועיין מדין זה באו"ח סי' של"ט ס"ב.
.
(ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב)
(ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב)