מלא שבוע זאת. תניא, אין נושאין נשים במועד, מפני שאין מערבין שמחה בשמחה, רבי יעקב בר אחא שמע לה מן הדא, מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת הובבבלי מו"ק ח' ב' יליף ענין זה מפסוק ושמחת בחגך – ולא באשתך, ומבואר בסוגיא דמותר לישא בערב הרגל אע"פ שהסעודה תהיה בחג, ולא שייך בזה ושמחת בחגך ולא באשתך משום דעיקר שמחה לא הוי אלא יום אחד, ופירש"י עיקר שמחה דנשואין יום אחד ובשאר הימים לא חשיב מערב שמחה בשמחה, וכן קיי"ל להלכה בפוסקים. ויש להעיר בדרשה שלפנינו דלמה היה צריך לבן להמתין כל השבוע משום אין מערבין שמחה בשמחה, והלא היה די להמתין רק יום אחד.
ואפשר לומר דאינו דומה עירוב שתי שמחות משתי נשואין לעירוב שמחת נשואין עם שמחה אחרת, כגון עם שמחת הרגל, דבשתי נשואין כיון דעכ"פ צריך לשמוח עם אשתו שבעת ימים אע"פ דאינה מעיקר שמחה, אך מכיון שיחלו נשואי אשה אחרת אז יש קנאת אשה מרעותה, ולכן צריך למלא כל השבוע, משא"כ שמחת נשואין עם שמחת הרגל אין קפידא יותר מיום אחד, ודו"ק. ומה שנוגע עוד לענין איסור עירוב שמחה בשמחה יתבאר אי"ה לפנינו בס"פ ראה בפסוק ושמחת בחגך, ושם נבאר אי"ה מה שנוגע עוד לדרשה שלפנינו, יעו"ש. –
ודע דמה שלא נזכר בכתוב בנשואי רחל שאסף לבן את אנשי המקום ועשה משתה, י"ל דגם בנשואי לאה לא עשה דבר זה רק לתחבולה להוציא לאור דבר רמאותו, להחליף רחל בלאה, והיינו שרצה להטריד את יעקב במשתה ובאורחים, אבל עתה בנשואי רחל שלא היה לו צורך עוד בתכלית זו שוב לא אסף למשתה. .
(ירושלמי מו"ק פ"א ה"ז)
ואפשר לומר דאינו דומה עירוב שתי שמחות משתי נשואין לעירוב שמחת נשואין עם שמחה אחרת, כגון עם שמחת הרגל, דבשתי נשואין כיון דעכ"פ צריך לשמוח עם אשתו שבעת ימים אע"פ דאינה מעיקר שמחה, אך מכיון שיחלו נשואי אשה אחרת אז יש קנאת אשה מרעותה, ולכן צריך למלא כל השבוע, משא"כ שמחת נשואין עם שמחת הרגל אין קפידא יותר מיום אחד, ודו"ק. ומה שנוגע עוד לענין איסור עירוב שמחה בשמחה יתבאר אי"ה לפנינו בס"פ ראה בפסוק ושמחת בחגך, ושם נבאר אי"ה מה שנוגע עוד לדרשה שלפנינו, יעו"ש. –
ודע דמה שלא נזכר בכתוב בנשואי רחל שאסף לבן את אנשי המקום ועשה משתה, י"ל דגם בנשואי לאה לא עשה דבר זה רק לתחבולה להוציא לאור דבר רמאותו, להחליף רחל בלאה, והיינו שרצה להטריד את יעקב במשתה ובאורחים, אבל עתה בנשואי רחל שלא היה לו צורך עוד בתכלית זו שוב לא אסף למשתה. .
(ירושלמי מו"ק פ"א ה"ז)