קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסקה 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לא תעשו וגו'. נתבאר בפ' יתרו ובפ' קדושים.
2
לא תקימו. וכי לא זו היא עשיה לא זו היא קימה, אמר ר' הילא, עשיה בתחלה, קימה – כל שאלו תפול לא תקימנה אכפי הנראה מפרש תקימו מלשון קיום, שלא ישתדל לקיימה. .
(ירושלמי ע"ז פ"ד ה"ד)
3
ואבן משכית. אמר עולא, מלמד שלא אסרה תורה אלא רצפה של אבנים בלבד בפירש"י לא אסרה תורה בפסוק זה אלא שלא יעשו רצפת אבנים בבית הכנסת דוגמת של מקדש, עכ"ל. ונראה כונתו עפ"י המבואר בדרשה שבסמוך עליה אי אתה משתחוה בארצכם אבל אתה משתחוה על האבנים של בית המקדש, וא"כ אי אפשר לומר שכונת התורה לאסור כאן אבן משכית לעבודת כוכבים, משום דלפי זה לא שייך למידק הא במקדש מותר, אלא ע"כ כונת התורה לאסור רצפת אבנים להשתחות לה' דוגמא שבמקדש, ועיין מש"כ באות הסמוך. –
ועיין במג"א סי' קל"א ס"ק כ' דבבתי כנסיות שלנו המרוצפות בלבנים מותר להשתחות עליהם בתפלת כורעים, ואין איסור משום אבן משכית, יען כי אבנים לחוד ולבנים לחוד, וכמ"ש (ס"פ נח) ותהי להם הלבנה לאבן, עכ"ל. ויותר היה לו להביא מתו"כ פ' מצורע, וחלצו את האבנים, יכול אפי' לבנים ת"ל אבנים. ולפי"ז יתיישבו הרבה ענינים שהעירו הפוסקים בענין זה, כמו שנביא בסמוך אות ד' בשם תוס' ורא"ש, והכ"מ פ"ו ה"ז מע"ז העיר בענין כלל הכריעות שבתפלות, כיון דלתוס' ורמב"ם ורא"ש יש איסור אפי' בהשתחויה בלא פישוט ידים ורגלים, יעוי"ש. אבל לפי המבואר דעל רצפת לבנים מותר לעולם משום דאין זה בכלל אבן משכית ניחא הכל, דאצלנו הרצפות של לבנים.
.
(מגילה כ"ב ב')
4
בארצכם להשתחות עליה. עליה אי אתה משתחוה בארצכם, אבל אתה משתחוה על אבנים של בית המקדש גהלשון צריך תקון קצת, וכן צ"ל, בארצכם אי אתה משתחוה על האבנים אבל אתה משתחוה על האבנים שבביהמ"ק, וטעם הדבר, מפני דהא דאסור להשתחות על האבנים חוץ לביהמ"ק הוא מפני החשד שלא יאמרו שמשתחוה לאבנים שכן הוא מדרך העובדי כוכבים להניח אבן להשתחות עליה, ולפי"ז במקדש שהכל יודעים שאין עבודה שם בלתי לה' לבדו אין חשש איסור בזה, ועיין ברמב"ם פ"ו מע"ז. .
(מגילה כ"ב ב')
5
להשתחות עליה. אמר עולא, לא אסרה תורה השתחויה אלא בפישוט ידים ורגלים דדכך מורה פעל השתחויה, כמש"כ בפרשה וישב להשתחות לך ארצה, והיינו בפישוט ידים ורגלים. –
ועיין בתוס' ורא"ש כאן שכתבו דמדרבנן יש איסור אף בלא פישוט ידים ורגלים, והקשו לפי"ז האיך אנו נופלים על הפנים בבתי כנסיות שלנו המרוצפות באבנים, ותירצו דמצדדי אצדודי, שמטין על הצד, עכ"ל. ועיין מש"כ לעיל אות ב' דבבתי כנסיות שלנו המרוצפות בלבנים בלאו הכי שרי.
.
(שם שם)
6
להשתחות עליה. יכול לא יתן שני אבנים זו על גב זו ויתן קופתו עליהם, ת"ל להשתחות עליה, עליה אי אתה משתחוה אבל נותן אתה קופתך עליה האלו לא הוי כתוב אלא לא תתנו הייתי אומר דאפי' שתי אבנים זו בצד זו ליתן קופתו עליהם הקפידה התורה, אבל מכיון שנאמר להשתחות שמעינן דרק כדרך שהם משתחוים. ומבואר מכאן דעל השתחויה למרקוליס חייבה התורה, כיון דבזה דרך העובדי כוכבים, ומבואר בע"ז נ"א א' אלו הן אבני בית מרקוליס אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על גביהן. .
(ירושלמי ע"ז פ"ד ה"א)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad