זקני העיר ההוא. מלמד שמצות בזקני העיר ההיא ללא נתבאר מה חידש בדרשה זו והא כן הוא מפורש בפסוק, ואולי אתיא כמ"ד במכות י' ב' דעיר שאין בה זקנים אינה מביאה עגלה ערופה ולא כמ"ד דמביאה משום דס"ל דהלשון דכתיב בפ' הקודם ולקחו זקני העיר הוא רק למצוה בעלמא ולא לעכובא, ובאה דרשה זו להוציא מפי' זה אלא דכיון דשנה כאן הכתוב לכתוב זקני העיר ולא זקניה ש"מ דהקפיד הכתוב על זקני העיר ההיא, והוא כמו בעלמא שינה עליו הכתוב לעכב. ובעיקר דין זה דעיר שאין בה זקנים עיין מש"כ לעיל בפ' הקודם אות כ"ב.
[ספרי].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 21 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נחל איתן. איתן כמשמעו, ומניין לאיתן שהוא קשה, שנאמר (פ' בלק) איתן מושבך ושים בסלע קנך לאפירש"י אלמא איתן הוא סלע, עכ"ל. ומפרש נחל איתן קרקע קשה, והרמב"ם בפ"ט ה"ב מרוצח כתב ומורידין אותה אל נחל ששוטף בחזקה וזהו איתן האמור בתורה, עכ"ל. וכנראה מפרש מ"ש בגמרא שאיתן הוא קשה הכונה ששוטף בחזקה ובהתגברות, וכבר נודע מה שתפסו עליו בפירושו זה, כי איך יתכן לפי' זה מאמר הכתוב אשר לא יעבד בו ולא יזרע, מאי שייך זריעה במים שוטפים, וגם תפסו עליו מגמ' דנדה ח' ב' איזו היא בתולת קרקע כל זמן שלא נעבדה, נפקא מינה לנחל איתן, עיין בשו"ת מהרי"ק שורש קנ"ח ובשו"ת חכם צבי סי' ל"ב ובתוי"ט כאן.
אך כנגד זה מצינו פסוקים שונים המורים מפורש כפי' הרמב"ם דנחל איתן הוא נחל מים, כמו בעמוס ה' ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן, ובתהלים ע"ד אתה הובשת נהרות איתן, וכן מורה לשון הפ' בפ' בשלח וישב הים לאיתנו, שענינו לאיתן ולחזקת שטיפתו, ועיין בפסחים נ"ג א' סימן לנחלים קנים, נ"מ לנחל איתן, ופירש"י נחל איתן שמביאין שם עגלה ערופה צריך שיהיו קנים גדלים ואי לא לא מקרי נחל, עכ"ל. וזה מורה מפורש כפי' הרמב"ם, כי הלא קנים גדלים על המים, דיותר מזה מוכרח פירושו מגוף פרשה זו דמפורש ירחצו את ידיהם בנחל, דפשוטו במי הנחל, דדוחק לפרש דהוא רק תואר למקום, ע"ד הלשון וערפו בנחל, דלא משמע כן, וגם בעלמא בכ"מ דכתיב בתורה רחיצה כתיב גביה – במים, ואם היה כאן הפי' ע"ד הלשון וערפו בנחל הול"ל ורחצו במים בנחל.
ונראה לפשר בין הסתירות ולומר דשני הפירושים אמת, והיינו דנחל איתן הוא השוטף מים בחזקה, ורק בימי השרב ייבש וכלשון הכתוב באיוב (ו') כאפיק נחלים יעבורו בעת יזרבו נצמתו, ואז תהיה הקרקע קשה, ולכן הגמרא איירי בעת שהנחל יבש, והרמב"ם מפרש ע"פ ענין הכתוב בעת ששוטף מים, [או דכונתו היא, שהעריפה תהיה על שפת נחל איתן] ולפי"ז יתישבו כל הפסוקים והסוגיות על מכונם, ודו"ק. .
(סוטה מ"ה ב', מ"ו ב')
אך כנגד זה מצינו פסוקים שונים המורים מפורש כפי' הרמב"ם דנחל איתן הוא נחל מים, כמו בעמוס ה' ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן, ובתהלים ע"ד אתה הובשת נהרות איתן, וכן מורה לשון הפ' בפ' בשלח וישב הים לאיתנו, שענינו לאיתן ולחזקת שטיפתו, ועיין בפסחים נ"ג א' סימן לנחלים קנים, נ"מ לנחל איתן, ופירש"י נחל איתן שמביאין שם עגלה ערופה צריך שיהיו קנים גדלים ואי לא לא מקרי נחל, עכ"ל. וזה מורה מפורש כפי' הרמב"ם, כי הלא קנים גדלים על המים, דיותר מזה מוכרח פירושו מגוף פרשה זו דמפורש ירחצו את ידיהם בנחל, דפשוטו במי הנחל, דדוחק לפרש דהוא רק תואר למקום, ע"ד הלשון וערפו בנחל, דלא משמע כן, וגם בעלמא בכ"מ דכתיב בתורה רחיצה כתיב גביה – במים, ואם היה כאן הפי' ע"ד הלשון וערפו בנחל הול"ל ורחצו במים בנחל.
ונראה לפשר בין הסתירות ולומר דשני הפירושים אמת, והיינו דנחל איתן הוא השוטף מים בחזקה, ורק בימי השרב ייבש וכלשון הכתוב באיוב (ו') כאפיק נחלים יעבורו בעת יזרבו נצמתו, ואז תהיה הקרקע קשה, ולכן הגמרא איירי בעת שהנחל יבש, והרמב"ם מפרש ע"פ ענין הכתוב בעת ששוטף מים, [או דכונתו היא, שהעריפה תהיה על שפת נחל איתן] ולפי"ז יתישבו כל הפסוקים והסוגיות על מכונם, ודו"ק. .
(סוטה מ"ה ב', מ"ו ב')
אשר לא יעבד וגו'. אשר לא יעבד בו ולא יזרע – להבא לבר"ל אם קודם שנערפה שם העגלה זרעו ועבדו שם אין נפסל המקום בשביל זה, ועיקר האיסור הוא שאחר מעשה העריפה לא יזרעו שם, וי"ל הטעם בזה כדי שישאר הדבר לזכרון. ומפרש בגמרא דמדייק כן מדלא כתיב אשר לא נעבד ולא נזרע, וע"ע בסוגיא.
.
(סוטה מ"ו ב')
(סוטה מ"ו ב')
ולא יזרע. אין לי אלא זריעה, שאר עבודות מניין, ת"ל אשר לא יעבד בו, מכל מקום, א"כ מה ת"ל ולא יזרע, לומר לך, מה זריעה מיוחדת שהיא בגופה של קרקע אף כל שהיא בגופה של קרקע, יצא סריקת פשתן ונקור אבנים לגלסתת ולהחליק אבנים שאין זה בגוף הקרקע.
.
(שם שם)
(שם שם)
ולא יזרע. הזורע בנחל איתן עובר בלאו, דכתיב אשר לא יעבד בו ולא יזרע לדכמש"כ לעיל אות ל"ב.
.
(מכות כ"ב א')
(מכות כ"ב א')
וערפו. כיצד עורפין אותה – בקופיץ מאחוריה, מאי טעמא, גמר עריפה עריפה מחטאת העוף להדכתיב בם (פ' ויקרא) ממול ערפו דהיינו מאחוריו, וצ"ל דלא לכל מילי למדו לכאן משם, שהרי התם הכהן מולק בצפרנו וכאן הזקנים ובקופיץ.
.
(סוטה מ"ו ב')
(סוטה מ"ו ב')
וערפו. בעריפה אין, בשחיטה לא לומפרש בגמרא דלולא גזה"כ היינו למדין בק"ו מפרה אדומה שאינה כשרה בעריפה כשרה בשחיטה, עגלה שכשרה בעריפה לא כש"כ שכשרה גם בשחיטה, ולכאורה אינו מבואר מאי ק"ו הוא זה, ומה שייכות הענינים זל"ז אחרי דכאן כתיב מפורש וערפו, וי"ל משום דבכמה פרטים שוו דיניהם זל"ז כמבואר בסוגיא דסוטה מ"ו א' ולפנינו ר"פ חקת והו"א דגם לענין זה שדין שתכשר עגלה בשחיטה. ומהאי טעמא עביד ק"ו לפרה שתהא כשרה בעריפה בק"ו מעגלה כמבואר לפנינו בפ' חקת וזה ג"כ מטעם השתוותם לענין כמה דברים.
.
(חולין כ"ד א')
(חולין כ"ד א')
וערפו שם. שם תהא קבורתה לזכלומר שהיא אסורה בהנאה ומועלין בה, והרבותא בזה דאע"פ דקיי"ל כל דבר שנעשית מצותה שוב אין מועלין בה, בכ"ז בע"ע גזה"כ הוא דאסורה. ונראה בטעם הדבר משום דתכלית עגלה ערופה לזכור הדבר כמש"כ לעיל אות ל"ב, ומבואר בגמרא בכ"מ דלא ילפינן מעגלה ערופה לכל דבר לענין זה, ואפשר שהוא מטעם שכתבנו ואין ראיה מכאן לשארי ענינים.
.
(כריתות ו' א')
(כריתות ו' א')
בנחל. [בנחל איתן לא נאמר, אלא בנחל], מלמד שאע"פ שאינו איתן כשר לחדהמלה בנחל כאן מיותר, דהא כתיב שם וערפו שם וכו' וקאי על הנחל איתן, אלא להכי חזר לכתוב בנחל סתם בלא תוספת שם איתן להורות דבדיעבד די גם אם הנחל איננו איתן, ובמשנה סוטה מ"ה ב' איתא, אע"פ שאינו איתן כשר, ופירש"י בטעם הדבר משום דלא כתיב ביה עכובא ולא נאמר אלא למצוה, עכ"ל. וכ"כ המפרשים, ותמיהני שהרי מפורש כתבו התוס' במנחות ל"ו א' ד"ה ואם דלא בעינן שנה עליו הכתוב לעכב רק בקדשים, וקצת יש ליישב ע"פ מ"ש בעגלה ערופה כפרה כתיב בה כקדשים כמבואר בסמוך בפ' כפר לעמך ישראל, אך זה תימא ל"ל בכלל טעם זה, בעוד שבספרי יש דרשה מיוחדת על דין זה, כמבואר לפנינו בנחל אע"פ שאינו איתן, וצ"ע.
[ספרי].
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad