ולא תחנם. תניא, ולא תחנם – לא תתן להם חניה בקרקע אר"ל שאין מוכרין להם בתים ושדות בא"י כדי שלא תהיה להם חניה בקרקע, שאם לא יהיה להם תהיה ישיבתם ישיבת ארעי, ואיירי בשבעה עממין וכפשטות הכתוב הקודם ונשל גוים רבים החתי והגרגשי וגו' וכן בהדרשות שבסמוך, והתוס' כתבו דרק איסור כריתת ברית איירי בשבעה אומות, אבל לאוין אלו שוין בכל העובדי כוכבים, וכתבו כן ע"פ הסברא לבד, אבל לדעתי זה קשה טובא, אחרי דאין ספק דפסוק זה איירי בשבעה אומות כמש"כ, וממנו הלא ילפינן לכל הני דרשות, וגם קשה לדברי התוס' מכ"מ בש"ס שמצינו היתר נתינה לעובדי כוכבים כמו שנביא בסמוך, וכאן דרשינן איסור דבר זה, אבל לדברינו יתיישב בפשיטות דאותם הענינים איירי בשאר עובדי כוכבים, וע"ע לפנינו בפ' עקב (ז' כ"ו). , דבר אחר ולא תחנם – לא תתן להם חן בכלומר לא יהיו להם חן בעיניך, והיינו שאסור לספר בשבחם ובשבח מעשיהם ולחבב דבר מדבריהם וכדומה, [וגם זה איירי רק בשבעה אומות], ועיין באו"ח סי' רכ"ה ס"י. דבר אחר ולא תחנם – לא תתן להם מתנת חנם גומשמע מר"ן בסוגיא דגיטין ל"ח ב' דכל היכי דאינו עושה כן משום חנינה דידהו אלא לצורך עצמו מותר, יעו"ש. ובזה יתיישבו הרבה ענינים שמצינו היתר נתינה לעובדי כוכבים, כמו בחולין צ"ה א' שולח אדם ירך לעובד כוכבים ובעירובין ס"ד ב' אמר ליה לההוא עובד כוכבים טול גלוסקין וכו' וכן הא דמפרנסין עניי עובד כוכבים מפני דרכי שלום ועוד כמה ענינים, אך כל אלה וכיוצא בזה איירי שיש לישראל הנאה מנתינה זו ונקרא זה שעושה לצורך עצמו.
וכל זה הוא לדברי התוס' שהבאנו למעלה אות א' דלענין זה שוין שאר עובדי כוכבים עם שבעה אומות, אבל לפי מש"כ אנו שם דפשטות הענין מורה דדרשות אלו איירי רק בשבעה אומות, בלא"ה ניחא מכל אלה המקומות דאיירי בשאר אומות, ורק בהא דדרכי שלום איירי בכל האומות דאין לך דבר העומד בפני השלום. .
(ע"ז כ' א')
וכל זה הוא לדברי התוס' שהבאנו למעלה אות א' דלענין זה שוין שאר עובדי כוכבים עם שבעה אומות, אבל לפי מש"כ אנו שם דפשטות הענין מורה דדרשות אלו איירי רק בשבעה אומות, בלא"ה ניחא מכל אלה המקומות דאיירי בשאר אומות, ורק בהא דדרכי שלום איירי בכל האומות דאין לך דבר העומד בפני השלום. .
(ע"ז כ' א')