ודרשת וגו'. מנלן דעבדינן ז' חקירות בעדים, דכתיב ודרשת וחקרת ושאלת היטב, וכתיב (פ' שופטים) ודרשת היטב, וכתיב (שם) ודרשו השופטים היטב מזכי ודרשת וחקרת משמע יפה יפה, אבל ושאלת לא משמע חקירה עד דכתיב היטב בהדיא הא תלתא, וביחיד העובד עבודת כוכבים כתיב ודרשת היטב הא תרי, דאלו ודרשת בלא היטב משמע ג"כ דרישה מעליא, ועם היטב – הרי תרי, ועם הקודמים – חמשה, ובעדים זוממין כתיב ודרשו השופטים היטב והוו ג"כ תרי, ובס"ה הם שבע חקירות, ואע"פ דכולהו כתיבי בענינים שונים, אך מדכתיב בכל אחת היטב שמעינן דבכולם מצוה להודע היטב, ואחרי דסברא הוא דכל השבע חקירות [באיזו שמיטה, שנה, תודש, בכמה בחודש, יום, שעה, מקום] הם מועילים לידיעה היטב את תוכן האמת, לכן דין הוא שניליף בכולם כל אחד מהדדי, ודו"ק.
. (סנהדרין מ' א')
והנה אמת נכון. מלמד דעבדינן בדיקות בעדים מחבדיקות קלות מחקירות [שבדרשה הקודמת] שהן שאלות שאין תלוי בהם עיקר העדות, כגון לשאול עדי רוצח במה הרגו בסייף או בכלי אחר, בגדים לבנים או אדומים וכדומה. וטעם הדיוק דאחרי שמצאנו שאמת נכון הדבר הרי התוכחנו על כל פרט ושורש ולא חסר לנו כל ידיעה עקרית וטפלית, ממילא מבואר שצריך לשאול גם דברים שאינם עקרים וכמש"כ.
[ספרי].
בקרבך. לרבות גרים ועבדים משוחררים מטהבאור הוא ע"פ המבואר בפסוק הקודם דאין נעשית עיר הנדחת עד שיודח רוב העיר, ואשמעינן דגם גרים ועבדים מצטרפין לרובה של עיר, הן לזכות והן לחובה. וטעם הדיוק הוא משום דבכ"מ בענינים כאלה כתיב כי נבלה עשה בישראל (פ' וישלח), נעשתה התועבה הזאת בישראל (פ' שופטים), כי עשתה נבלה בישראל (פ' תצא) וכי עשה נבלה בישראל (יהושע ז׳:ט״ו) וכדומה, וכאן שנה לשון זה וכתב בקרבך, והיינו טעמא משום דבעלמא דרשינן בישראל פרט לגרים, ואם היה כתוב כאן בישראל היה במשמע כי אין הגרים מצטרפין לכן כתב בקרבך לרבות את הגרים ואת העבדים שהם ג"כ בקרבך, משא"כ באלו המקומות שחשבנו אין נ"מ לענין צירוף גרים.
. (שם)