1והזה. ההזאות פסולות בנשים, מאי טעמא, אתיא בק"ו מבן צאן. ומה בן צאן שלא קבע לו כהן לשחיטתו קבע לו כהן להזאתו סדדהשחיטה כשרה בזר כמבואר לעיל בריש פ' א' בפ' ושחט.
בן עוף שקבע לו כהן למליקתו אינו דין שיקבע לו כהן להזאתו סהאין עיקר החידוש כאן לענין נשים, דגם הגברים הזרים זולת כהנים פסולים, כמבואר בזה, אלא משום דחשיב כאן בסוגיא כל העבודות הפסולות בנשים חשיב נמי הזאות.
.
(קדושין ל"ו ב')
2והזה מדם החטאת. ת"ר, והזה מדם החטאת – מגוף החטאת, הא כיצד, אוחז בראש ובגוף ומזה סור"ל לא יזה לא בכלי ולא באצבע אלא אוחז בעוף עצמו ומזה. וטעם הדיוק הוא משום דדי היה לכתוב והזה מדמו כיון דמוסב אחטאת, וכמו שבאו כ"פ בפרשה דרשות ע"פ דיוקים כאלה.
.
(זבחים ס"ד ב')
3על קיר המזבח. על קיר המזבח ולא על קיר הכבש ולא על קיר ההיכל ולא על קיר האולם סזעיין מש"כ בדרשה כזו לעיל בפרשה א' פסוק ט"ו.
.
(שם שם)
4על קיר המזבח. על איזו קיר – קיר התחתון סחר"ל על קיר שלמטה מן החוט שבאמצע המזבח, וכדמפרש.
או אינו אלא קיר העליון, ת"ל והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח, קיר שהשירים שלו מתמצן ליסוד, ואיזה זה, זה קיר התחתון סטבאור הענין, כי סדר מליקת חטאת העוף כך הוא, מולק את ראשה ממול ערפה ואוחז בהעוף ומזה מדמה על קיר המזבח, ואחר שהזה מקרב מקום המליקה ודוחקו בקיר המזבח והדם יורד ליסוד המזבח, וקיי"ל שצריך על קיר התחתון של המזבח, משום דכתיב כאן והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח, ודרשינן כמבואר איזה הוא קיר שהשירים שלו מתמצין ליסוד הוי אומר זה קיר התחתון, והיינו מחוט הסיקרא ולמטה, דאי קיר העליון הוי מן החוט ולמעלה, הלא יקרה לפעמים שיהיה הדם מתמצה לסובב המזבח כיון שעושה למעלה מן הסובב, והחוט של סיקרא הוא למטה מן הסובב אמה [עיין לפנינו בפ' תרומה], ואע"פ שמן הדין היה ראוי להזות על קיר העליון, דכש"כ הוא מחטאת בהמה שאע"פ שעולת בהמה מזין למטה [יתבאר בפ' צו], בכ"ז חטאת בהמה למעלה משום דכתיב בה קרנות המזבח, א"כ כש"כ בעוף שאפילו עולתו מזין למעלה [מבואר לעיל א' ט"ו] אינו דין שחטאתו יזה למעלה, אך מפני הדרשה איזה קיר שהשירים שלו מתמצין וכו' לא ילפינן מחטאת בהמה. ובגמרא פריך עוד, דאע"פ כן היה צריך להזות מקודם למעלה כדי להשותו לחטאת בהמה כמבואר ואח"כ להזות למטה כדי לצאת חובת הדרשה איזה הוא קיר וכו', ומשני דאי אפשר לעשות כן, משום דכתיב ימצה, ולא ימצה, דמשמע דגם בהזאה יהיה הדם מצוי אצל היסוד, א"כ גזירת הכתוב הוא שבשעת הזאה יהיה הדם מתמצה מעצמו, וזה אי אפשר רק כשמזה למטה מחוט הסיקרא, וכמו שבארנו.
.
(שם שם)
5חטאת הוא. מלמד שמצוי דם חטאת העוף מעכב עדהלשון חטאת הוא מיותר, דהא כל הענין איירי בחטאת, ובא להורות שאם נעשה הכל כסדר הכתוב אז נקרא חטאת, והיינו שגם המצוי מעכב, והרבותא בזה נראה משום דהו"א כיון דהמצוי אינו מגוף העבודות, דעיקר העבודה בדם היא רק ההזאה, אינו מעכב, קמ"ל.
.
(מעילה ח' ב')