לא תעשוק וגו'. אמר רבא, לא תעשוק ולא תגזול – זהו עושק זהו גזל, ולמה חלקן הכתוב – לעבור בשני לאוין סזובסוגיא כאן דעת איזו אמוראים לחלק בין תכונת עושק וגזל, אבל קי"ל כרבא בדרשה זו משום דבתרא הוא.
.
(ב"מ קי"א א')
(ב"מ קי"א א')
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא תגזול. אמר רבא, למה לי דכתב רחמנא לאו בגזל [לילף מרבית ואונאה] סחשגם הם מחסרים ממונו של זה, וגם גזל כן הוא.
– לכובש שכר שכיר, והא כובש שכר שכיר בהדיא כתיב (פ' תצא) לא תעשוק שכיר עני ואביון, לעבור עליו בשני לאוין סטועיין משכ"ל בפ' י"א בלאו דלא תגנבו.
.
(שם ס"א ב')
(שם ס"א ב')
לא תלין. כל הכובש שכר שמר עובר בחמשה שמות ועשה, עובר משום לא תעשוק את רעך ומשום לא תגזול ומשום לא תלין ומשום לא תעשוק שכיר עני (פ' תצא) ומשום לא תבא עליו השמש (שם) ועובר על ביומו תתן שכרו (שם) עאיירי כשאינו משלם לו כלל שכרו, אבל במשהה אינו עובר אלא על לא תלין בשכיר יום ועל לא תבא עליו השמש בשכיר לילה כפי שיתבאר בסמוך, ולכן לא חשיב כאן גם הלאו דדברי קבלה (משלי ג') אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן משום דכיון דאינו רוצה לפרוע לו כלל אינו מדחה אותו ולא שייך לאו זה. וברי"ף ורמב"ם ורא"ש לא גרסי לאו דלא תעשוק שכיר עני משום דאפקיה רחמנא בחד לישנא עם הפסוק לא תעשוק את רעך, ולכן גרסי עובר בחמשה שמות לבד, והם ד' אזהרות ועשה אחת כדמפרש כאן. –
והנה הרכיב כאן שני הלאוין לא תלין ולא תבא עליו השמש, ואף דכפי המבואר בסמוך איירי הלאו דלא תלין בשכיר יום והלאו דלא תבא עליו השמש בשכיר לילה, יעוי"ש, צ"ל דהכונה בכל אחד כפי ענינו, בשכיר יום עובר על לא תלין ובשכיר לילה על לא תבא עליו השמש, ועיין בסוגיא. והכ"מ פי"א ה"ב משכירות פי' כונת הגמ' שאם שקעה עליו חמה עובר על לא תבא עליו השמש ושוב כשהאיר היום עובר על לא תלין, ותמיהני שהרי מבואר מפורש בגמ' דלאחר זמנו בכל אחד אינו עובר כי אם אדברי קבלה, אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן, וצ"ע. .
(שם קי"א א')
והנה הרכיב כאן שני הלאוין לא תלין ולא תבא עליו השמש, ואף דכפי המבואר בסמוך איירי הלאו דלא תלין בשכיר יום והלאו דלא תבא עליו השמש בשכיר לילה, יעוי"ש, צ"ל דהכונה בכל אחד כפי ענינו, בשכיר יום עובר על לא תלין ובשכיר לילה על לא תבא עליו השמש, ועיין בסוגיא. והכ"מ פי"א ה"ב משכירות פי' כונת הגמ' שאם שקעה עליו חמה עובר על לא תבא עליו השמש ושוב כשהאיר היום עובר על לא תלין, ותמיהני שהרי מבואר מפורש בגמ' דלאחר זמנו בכל אחד אינו עובר כי אם אדברי קבלה, אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן, וצ"ע. .
(שם קי"א א')
לא תלין פעולת שכיר. השוכר את הפועל לעשות עמו בקש ובתבן ואמר לו תן לי שכרי ואמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו [דכתיב לא תלין פעולת שכיר, אמאי דאתני בהדי' משמע] עאורש"י במשנה כאן הביא הפסוק בל תלין שכרו, ומצויין לפ' תצא כ"ב וטעות הוא, כי אין בפ' תצא פסוק כזה, רק ביומו תתן שכרו, ובאמת מכוין לפסוק שלפנינו. ומפרש עוד הרע"ב דאע"פ דבכל דוכתא אית לן שוה כסף ככסף אבל גבי שכיר אינו כן, דלא תלין פעולת שכיר כתיב אמאי דאתני בהדי' משמע, עכ"ל. ואין הענין מבואר, כי איפה מרומז בלשון זה הפסוק ענין זה דאתני בהדי', וגם אינו מבואר למה נקט דוקא קש ותבן, והול"ל בקיצור השוכר אתה פועל ואמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו.
ונראה דכונת הלמוד בזה דכיון דיכול להיות שלא בנקל ימצא להחליף מה שקיבל בשכרו על מה שדרוש לו למזונותיו ויעבור עוד יום או לילה, הרי עדיין יעבור בעה"ב על לא תלין, דכל זמן שאינו מוצא הפועל מזונותיו ממש הוי כאילו לא קיבל שכרו.
ולפי"ז אפשר לקיים דברי המרדכי שהביא התוי"ט וסמ"ע סי' של"ו ס"א דדוקא בקש ובתבן הדין כן אבל בחטין ושעורין שומעין לו, והש"ך כנראה לא הסכים לזה, ולפי מש"כ ראיה להמרדכי, ועי' בהגרש"ש מש"כ בזה, וכולם לא העירו בעיקר טעם הדבר שכתבנו מלאו דלא תלין, ודו"ק. .
(ב"מ קי"ח א' ברע"ב)
ונראה דכונת הלמוד בזה דכיון דיכול להיות שלא בנקל ימצא להחליף מה שקיבל בשכרו על מה שדרוש לו למזונותיו ויעבור עוד יום או לילה, הרי עדיין יעבור בעה"ב על לא תלין, דכל זמן שאינו מוצא הפועל מזונותיו ממש הוי כאילו לא קיבל שכרו.
ולפי"ז אפשר לקיים דברי המרדכי שהביא התוי"ט וסמ"ע סי' של"ו ס"א דדוקא בקש ובתבן הדין כן אבל בחטין ושעורין שומעין לו, והש"ך כנראה לא הסכים לזה, ולפי מש"כ ראיה להמרדכי, ועי' בהגרש"ש מש"כ בזה, וכולם לא העירו בעיקר טעם הדבר שכתבנו מלאו דלא תלין, ודו"ק. .
(ב"מ קי"ח א' ברע"ב)
לא תלין פעולת שכיר. תניא, מניין לרבות שכר הקרקעות, תלמוד לומר לא תלין פעולת שכיר – פעולת כל דבר עבובחו"מ סי' של"ע ס"א הובא בשם הרמ"ה דבקרקעות אין איסור לא תלין והוא פלא שזה היפך מדרשות התו"כ, וגם הסברא מחייבת שאין נ"מ בכל מין פעולה שהעובד עובד.
.
(תו"כ)
(תו"כ)
פעולת שכיר אתך. אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום לא תלין פעולת שכיר, דאמר קרא לא תלין פעולת שכיר אתך, כל שפעולתו אתך עגועיין מענין זה בחו"מ סי' של"ט.
.
(ב"מ קי"א ב')
(ב"מ קי"א ב')
פעולת שכיר אתך. יכול אפילו לא תבעו, ת"ל אתך – לדעתך עדר"ל לרצונך, שאין המניעה רק ממניעת רצונך לסלק לו בזמנו, אבל כשלא תבעו ניכר שאין חפץ לקחת עוד.
, יכול אפילו אין לו, ת"ל אתך – שיש אתך, יכול אפילו המחהו אצל חנוני ואצל שולחני ת"ל אתך עהעיין בב"י ובפרישה לחו"מ סו"ס של"ט דאפי' לא קיבל עליו הפועל המחאה זו שוב אינו עובר, אבל בכ"מ פי"א ה"ד משכירות לא הכריע בזה, ועי"ש שלשונו צריך תקון והג"ה. ובזוהר פרשה זו מבואר דאף שאמר לו הפועל יהא השכירות בידך, מ"מ אין לעכב השכירות תחת ידו אם לא לבתר דיהיב ליה, ויש להסמיך קצת ענין זה על לשון המשנה לא תבעו אינו עובר עליו, משמע דרק אינו עובר, אבל מ"מ מחויב מעצמו ליתן לו.
.
(שם קי"ב א')
(שם קי"ב א')
עד בקר. ת"ר, מניין לשכיר יום שגובה כל הלילה ת"ל לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר, ומניין לשכיר לילה שגובה כל היום ת"ל (פ' תצא) ביומו תתן שכרו עובאור הענין, כי כנודע קי"ל דשכירות אין משתלמת אלא לבסוף, וא"כ הכא דכתיב עד בקר איירי בשכיר יום שחל החיוב משקיעת החמה והוי זמנו כל הלילה, ובפ' תצא דכתיב ביומו תתן שכרו איירי בשכיר לילה שזמן התשלומין בבקר וזמנו כל היום, וכדכתיב שם ולא תבא עליו השמש, ועיין בדרשה הבאה.
.
(שם ק"י ב')
(שם ק"י ב')
עד בקר. ת"ר, ממשמע שנאמר לא תלין פעולת שכיר אתך איני יודע שעד בקר, ומה ת"ל עד בקר, מלמד שאינו עובר אלא עד בקר ראשון בלבד עזאבל לא תלין אפשר לפרש לינות הרבה, כלומר תמיד, וכמו נפשו בטוב תלין (תהלים כ"ה ג') צדק ילין בה (ישעיה א' כ"א), אבל מדכתיב עד בקר מבואר שהאזהרה היא רק על לינה אחת. ומבואר בגמ' שמן אז והלאה אף דאינו עובר על לא תלין מ"מ עובר על לאו דדברי קבלה (משלי ג׳:כ״ח) אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך [דאם אין לו אינו עובר כמבואר לעיל]. וכתב הנמוק"י בשם הר"ן דכן הדין גם בלאו דשכיר לילה שעובר על לא תבא עליו השמש כמבואר בדרשה הקודמת, דלאחר הזמן אינו עובר אלא אלאו דדברי קבלה הנ"ל, ולדעתי יש לדון בזה, די"ל שאני הכא בשכיר יום דיש מעוט מיוחד עד בקר, כמבואר, וי"ל.
.
(שם שם)
(שם שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad