אכל בכסף וגו'. תניא, השלקות של עובדי כוכבים אסורין טזסתם שלקות נקרא בשולי עובדי כוכבים, ולדעת הש"ך ביו"ד סי' קי"ב ס"ק ז' הוו בכלל שלקות מיני בישול וצליה ואפיה.
, דאמר קרא אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי – כמים, מה מים שלא נשתנו מברייתן ע"י האור אף אוכל שלא נשתנה מברייתו ע"י האור יזומסיק בגמרא מכדי אור כתיב, אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, ופירש"י מדרבנן שלא יהא ישראל רגיל אצלו במאכל ומשתה ויאכילנו דג טמא, ותוס' פירשו דהגזירה הוא משום חתנות, ובכלל אין הדרשה מבוארת, דלמה ליה להסמיך כלל אקרא אחרי דבפרשה כתיב מפורש להיתר אוכל בכסף תשבירני, ואוכל סתם כתיב, ול"ל לדחוק ולעשות היקש למים אחרי דעיקר הענין הוא מדרבנן ומשום גזירה, והמעט יש גזירות מדרבנן שגזרו מעצמן מפני שראו צורך לדבר.
ולכן נראה לנכון מש"כ בזה בס' רה"ז דטעם ההיקש שמביא היא כדי שלא יקשה האיך יש כח ביד חכמים לאסור אחרי דבתורה כתיב מפורש להיתר אוכל בכסף תשבירני, וע"ז מביא ההיקש ממים, דע"פ ההיקש סמכו חכמים לומר דלא התירה התורה רק בתנאי שלא נשתנה ע"י האור, כמבואר. .
(ע"ז ל"ז ב')
ולכן נראה לנכון מש"כ בזה בס' רה"ז דטעם ההיקש שמביא היא כדי שלא יקשה האיך יש כח ביד חכמים לאסור אחרי דבתורה כתיב מפורש להיתר אוכל בכסף תשבירני, וע"ז מביא ההיקש ממים, דע"פ ההיקש סמכו חכמים לומר דלא התירה התורה רק בתנאי שלא נשתנה ע"י האור, כמבואר. .
(ע"ז ל"ז ב')