במאה קשיטה. א"ר עקיבא, כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה, למאי נ"מ, לפרושי מאה קשיטה דאורייתא – מאה דנקי טזכלומר מטבעות קטנות, שהמעה היא אחת מששית בדינר. וכתב מהרש"א דיש שייכות לדרשא זו עם זו שבפסוק הקודם שיעקב תקן לבני אותו המקום מטבעות, והיינו שתקן להם מטבעות קטנות הקלות ודרושות להוצאה, עכ"ד. ולי נראה שמכוין ר' עקיבא בפשיטות לפרש עיקר הוראת השם קשיטה, דהוי מין מטבע, יען כי במ"ר איתא דעת חד מ"ד שהוא מלשון קישוטין ונזמים כמש"ש אלו חליות ודייקניתא שדרכן להנתן בנזמים, ובא ר"ע להוציא מפי' זה, אלא דהוא שם מטבע. –
ומה שיש עוד לדרוש בפסוק זה הובא לפנינו לעיל ר"פ ויצא בפסוק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה, יעו"ש. .
(ר"ה כ"ו א')
ומה שיש עוד לדרוש בפסוק זה הובא לפנינו לעיל ר"פ ויצא בפסוק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה, יעו"ש. .
(ר"ה כ"ו א')