1מעשה ארג. ת"ר, [בתי הידים של בגדי כהונה] אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה ארג שנאמר מעשה ארג יגר"ל אין אורגין אותן יריעות יריעות לעשותן אח"כ לבוש תפור במחט אלא אורגין אותן מתחלה כמין מלבוש בכלי האריגה ונדבקת עם הבגד, ולא נתבאר מעלת בתי הידים משאר חלקי הבגד, ואולי משום שקשה מלאכתן. .
(יומא ע"ב ב׳)
2לא יקרע. אמר רחבא אמר רב יהודה, המקרע בגדי כהונה לוקה שנאמר לא יקרע ידואע"ג דזה במעיל כתיב, צ"ל דילפינן לכל בגדי כהונה, ועוד יתבאר מזה בדרשה הבאה, וע' מש"כ לעיל בפ' תרומה בפסוק לא יסרו ממנו (כ"ה ט"ו) בענין קושיית הגרע"א מסנהדרין כ"א א' וצרף לכאן. .
(שם שם א')
3לא יקרע. אמר ריש לקיש, מעיל שנטמא מכניסו בפחות משלש על שלש ומכבסו, משום שנאמר לא יקרע טובאור דרשה זו כי מדין כבוס בגדים שאם ניתז על הבגד מדם הראוי להזאה על המזבח, אותו הבגד טעון כבוס במים בעזרה, כדכתיב בפ' אחרי ואשר יזה מדמה על הבגד תכבס במקום קדוש. והנה בשאר בגדי כהונה כשניתז עליהם הדם ויצאו חוץ לעזרה מכניסן לעזרה ומכבסן שם, ואם נטמא חוץ לעזרה דאז אי אפשר עוד להכניסו לעזרה כמו שהוא לכבסו משום דאסור להכניס בגד טמא לעזרה צריך לקרעו מתחלה כדי לבטלו בזה מתורת בגד ויטהר ואז מכניסו לעזרה ומכבסו שם, אבל במעיל אי אפשר לקרעו משום דכתיב לא יקרע, לכן מכניסו בפחות משלש על שלש דבאופן כזה אינו מכניס שיעור בגד טמא לעזרה ובאופן כזה מכניסו כולו לעזרה ומכבסו שם, וזהו באור דברי ר"ל שלפנינו.
והנה דין זה בא להלכה ברמב"ם פ"ח הי"ט ממעה"ק, ולכאורה הדבר תמוה מאד, דהא ביומא ע"ב א' [ובדרשה הקודמת] מבואר דלאו זה שלא יקרע קאי גם על כל בגדי כהונה, וכ"פ הרמב"ם בפ"ט ה"ג מכלהמ"ק, וא"כ מהיכי תיתא כאן לחלק בין שאר בגדים למעיל, ואפילו אם נימא דהסוגיות פליגי אהדדי, והיינו דר"ל בדרשה שלפנינו יסבור דבאמת קאי הלאו דלא יקרע רק על המעיל, משום דגביה הוא כתוב, והסוגיא דיומא ס"ל דגם כל הבגדים שנטמאו מכניסן בפחות משלש על שלש, אבל פסקי הרמב"ם בודאי סתרי אהדדי, דאם הלאו דלא יקרע קאי על כל בגדי כהונה א"כ מה יתרון למעיל בסדר הכניסה, וצע"ג.
ואפשר לומר ע"פ דיוק לשון הרמב"ם בפ"ט ה"ג מכלהמ"ק שכתב בזה"ל, הקורע פי המעיל לוקה, שנאמר לא יקרע, והוא הדין לכל בגדי כהונה שהקורען דרך השחתה לוקה, עכ"ל. והנה בזה שהוסיף דוקא דרך השחתה אין לזה מקור בגמרא, ועיין בכ"מ, וגם אינו מבואר על מה קאי, אם רק על שאר בגדי כהונה או גם על המעיל, ומהגמרא שלפנינו מדיניה דר"ל מבואר דרק בשאר בגדי כהונה אינו חייב כי אם בדרך השחתה, אבל לצורך מותר, וצ"ל הטעם בזה משום דעכ"פ הנה מפורש הלאו דלא יקרע כתיב רק גבי מעיל, ולכן בשאר בגדי כהונה כשנטמאו מותר לקרען כדי להכניסן לעזרה לכבסן וכמבואר, ורק במעיל חייב בכל אופן, ולכן אין עצה כי אם להכניסו בפחות משלש על שלש, כמבואר. ולפי"ז יתיישבו פסקי הרמב"ם שהבאנו.
ונראה שזו היא סברת בעהמ"ח ס' קרבן חגיגה המובא במל"מ שם שכתב דעל קריעת המעיל חייב בכל אופן שהוא אף שלא בדרך השחתה ולא ביאר טעמו, והמל"מ כתב על זה לדידי ליתנהו להני מילי ולא ביאר דבריו, וע"פ מש"כ דברי זה המחבר מוכרחים וברורים, ודו"ק. .
(זבחים צ"ה א׳)