כליל תכלת. תכלת היכי צבעינן לה, מייתינן דם חלזון וסממנים ורמינן להו ביורה ומרתחינן להו ושקלינא פורתא בביעתא וטעמינן להו באודרא ושדינן לההוא ביעתא וקלינן לאודרא, ושמע מינה טעימה פסולה משום שנאמר כליל תכלת יבר"ל לוקח הצבע מן היורה בכלי קטן ומניח בו צמר שבודק ושורף את שבדק שהרי נצבע לבדיקה ושופך הצבע שבכלי שבדק בו שהרי טעמו ופסלו וצובע התכלת בשאר הצבע, וטעם הדבר ששופך הצבע שבכלי שבדק משום דכתיב כליל תכלת ובעינן שלא יהיה מעורב כל דבר בצבע התכלת וכאן הלא מעורב צבע הנסיון. . (מנחות מ"ב ב׳)