1וראית בשביה. בשעת שביה עפירש"י אם נתן עיניו בה מתחלה בשעת שביה ולא שלקחה למוכרה או לשפחה ואח"כ נתן עיניו בה, עכ"ל. ויתכן לומר דמדייק זה מדלא כתיב וראית בשבי (שהוא תאר לשבויים), כמו וישב ממנו שבי (פ' חקת), את השבי (פ' מטות), כי ילכו בשבי (פ' תבא), וזה הי' במשמע שגם אם תראה בהשבי לאחר זמן, משא"כ בשביה (שהוראת השם הזה היא פעולת הלכוד והתפיסה) מורה בשעת שביה גופא.
.
(קדושין כ"א ב')
2אשת. ואפילו אשת איש עאמדייק מדלא כתיב אשה יפת תואר, ולשון אשת בתמונת הסמיכות מורה בכ"מ על אשת איש, כמו אשת חיל עטרת בעלה, אשת נעורים, אשת בריתך, וכדומה.
.
(שם שם)
3יפת תואר. מלמד שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות עבר"ל בקושי התירה התורה יפ"ת במלחמה רק מתוך שמתגרה בה יצרו יש לחוש שיזנה באיסור התירוהו לישאנה וכדמפרש במשל. ונ"מ בזה שאם אין נפשו חשקה בה רק שרוצה ליקח לו אשה אסור לו ליקח את זו.
ויש להעיר בעיקר כלל זה לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר, הלא לפי"ז לא שבקית קיום לכל מצוה, דנימא דכיון שאפשר שיעבור באיסור נתיר לו שיעשה בהיתר, וי"ל דלא נאמר כלל זה אלא במלחמה, דאז צריך שיהי' רוח כל איש נכון בקרבו ולא יצער נפשו כדי שיוכל לעמוד בקשרי מלחמה, וכמבואר בס"פ שופטים בענין החוזרים ממערכות המלחמה, ויתכן לומר דמטעם זה הותרו קותלי דחזירי במלחמה כמבואר בחולין י"ז א' ולפנינו לעיל בפ' ואתחנן בפסוק ובתים מלאים כל טוב (ו' י"א).
.
(שם שם)
4וחשקת. אע"פ שאינה נאה עגבזה נבדל הפעל "חשק" מ"חמד", האחרון יורה על האהבה המסובבת מדברים חיצונים וגשמיים, וכמו לא תחמוד כסף וזהב עליהם (דברים ז' כ"ה), אל תחמוד יפיה בלבך (משלי ו׳:כ״ה) ועוד הרבה, והראשון – מדברים פנימיים ורוחניים, וכמו רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם (דברים ז' ט"ו) וכדומה. ושעור הכתוב, וראית – ולקחת ע"י שהיא נאה במראיתה, או וחשקת – ולקחת אע"פ שאינה נאה.
.
(שם כ"ב א')
5בה. ולא בה ובחבירתה עדיתכן לפרש כונת דרשה זו עפ"י המבואר בדרשה הקודמת שכל עיקר דין יפ"ת הוא משום דלא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר, א"כ צריך שיהיה חושק בה באמת עד שיש לחוש שאם לא יתירוה לו ישאנה באיסור, ושיערה התורה כי אם חושק בשתים ניכר שאין חושק באמת בכל אחת, יען כי א"א לאהוב שתים כאחת, ולכן באופן זה אין נוהג היתר יפ"ת, וזהו שאמר וחשקת בה ולא בה ובחבירתה, ודו"ק. [ומזה טעם הדרשה במדרש חזית (ז') ועלי תשוקתו מלמד שאין תשוקתן של ישראל אלא באביהם שבשמים, כלומר ולא בעוד דבר זולתו, והיינו משום דאל"ה לא יונח הלשון תשוקה].
.
(שם שם)
6ולקחת. מלמד שלקוחין יש לך בה עהכלומר שקדושין תופסין לו בה, ולכן הולד הולך אחריו ולא כמו נכרית שילדה מישראל שהולד הולך אחריה, וכמבואר בקדושין ס"ו ב'.
.
(שם שם)
7ולקחת לך. שלא יקח ב' נשים, אחת לו ואחת לאביו, אחת לו ואחת לבנו עווכתבו התוס' דהכי גרסינן שלא יקחנה לאביו ולא לבנו, ולא גרסינן אחת ואחת משום דמאי איריא שתים אפילו רק אחת לאביו אסור, כיון דלך כתיב, עכ"ל. ולפלא שלא העירו שכן מפורש בספרי ולקחת לך שלא תאמר הרי זו לאבא הרי זו לאחי, כמובא בסמוך, אבל ברמב"ם פ"ח ה"ג ממלכים מבואר מפורש כגירסת הגמרא, שכן כתב שם, ולקחת לך, שלא יקח שתים ויניח אחת לאביו או לאחיו, עכ"ל. ולא הזכיר מדרשת הספרי שלא יקח רק אחת עבור אביו או אחיו, וצ"ע. וע' בנמוקי רמב"ן שהביא שתי הגירסות מגמרא ומספרי.
.
(קדושין כ"ב א')
8ולקחת לך. שלא תאמר הרי זו לאבא הרי זו לאחי עזעיין מש"כ באות הקודם.
[ספרי].