כל זכר. הכהנת אינה אוכלת בקדשי קדשים, דכתיב בל זכר בבני אהרן יאכלנה סהלא ידעתי לאיזו הכרח צריך לדרשה זו, אחרי דכתיב כאן מפורש יאכלו אהרן ובניו ולעיל בפסוק ז' וכן בפ' ויקרא כ"פ דכתיב בני אהרן דרשינן ולא בנות אהרן, א"כ ממילא הוי שמעינן דאין כהנת אוכלת, ואולי תפס פסוק זה דהוא פשוט יותר דכתיב מפורש כל זכר. אך קשה בחולין קל"ב א' רצה הגמרא לומר דבמתנות כהונה אוכלת גם כהנת, ופריך ממנחות דאינה אוכלת, ומשני שאני מנחות דאהרן ובניו כתיב בהו, ולמה לא אמר כל זכר כתיב בהו כמסקנת הגמרא כאן. ועיין בזבחים צ"ז ב', וצ"ע.
. (סוטה כ"ג ב')
כל זכר. ת"ר, כל זכר בבני אהרן יאכלנה לרבות בעלי מומין, ולמאי, אי לאכילה הרי כבר נאמר (פ' אמור) לחם אלהיו מקדשי הקדשים יאכל – אלא לחלוקה סור"ל אי אפשר לומר שבא להורות שמותר לכהן בע"מ לאכול בקדשים בכלל, היינו אם חבירו נותן לו, על זה הרי נאמר לחם אלהיו מקדשי הקדשים יאכל, והפ' ההוא בבע"מ איירי, דרישא דענין שם כתיב כל איש אשר בו מום מזרע אהרן, אלא בא להורות שנוטל חלק כאחד הכשרים אם הוא באותו בית אב המקריבים את המנחה, דכפי שידוע כל משמר נחלק לבית אב כפי שיתבאר עוד.
. (זבחים א')