בחלום אדבר בו. שמואל כי הוי חזי חלמא בישא היה אומר וחלומות השוא ידברו (זכריה ו'), וכי הוי חזי חלמא טבא היה אומר וכי החלומות שוא ידברו והכתיב בחלום אדבר בו דבאור הענין נראה דבכלל צריך אדם לפתור לו חלומו לטובה, יען כי כל החלומות הולכין אחר הפתרון, כמבואר בירושלמי מעש"ש פ"ד ה"ו, ובבבלי ברכות נ"ה ב' הלשון אחר הפה, והכונה – אחר הפתרון, ועיין מש"כ ר"פ מקץ, ולכן טוב שיפתור לו האדם את חלומו בלשון טוב, וכה מבואר בפ' הרואה כמה וכמה ענינים שרואה אדם בחלום ויש בהם נטיות לרעה ולטובה יתפוס הלשון הנוטה לטובה, וכך יעלה לו.
. (ברכות נ"ה ב')
בחלום אדבר בו. רבא רמי, כתיב בחלום אדבר בו וכתיב (זכרי׳ ו׳) וחלומות השוא ידברו, לא קשיא, כאן ע"י מלאך, כאן ע"י שד הנראה בכונת הענין יען כי א"א לומר בהחלט שענין חלומות בכלל הם דברים בטלים, כי הלא רואים אנו שכמה חלומות נתקיימו במלואם, כמו חלום של יוסף ופרעה ונבוכדנצר וחלום מרדכי ועוד, וצ"ל דאותן החלומות נתקיימו מפני שבאו ביחוד ברצון ה' לתכלית איזו מטרה שהיתה דרושה אז, כידוע מעניני החלומות שזכרנו, וחלום כזה נקרא ששולח הקב"ה ביחוד את מלאכו ממרום לעורר בו רעיון החלום הזה, וחלום כזה צודק ומתקיים, משא"כ שארי החלומות הבאים לאדם רק מהרהורי לבו ביום כנודע, הם שוא ידברו ואינם בלא דברים בטלים, ונקראים שבאים ע"י שד כלפי שאמר מקודם שבאים ע"י מלאך כלומר ברוח טהרה, כמבואר.
. (שם שם)