ושרת. ת"ר, מניין שכל המשמרות שוות באימורי הרגלים, ת"ל ובא בכל אות נפשו ושרת נאר"ל בקרבנות הרגלים היו חולקים כל המשמרות בשוה בהקרבה ובאכילה. וע' מש"כ לעיל אות מ"ט דפ' זה בכהן איירי אף דכתיב לעיל וכי יבא הלוי, יעו"ש.
יכול אף בשאר ימות השנה כן, ת"ל מאחד שעריך, לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד נבפירש"י רישא דקרא וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל ודריש לי' הכא כמו באחד שעריך כשכל ישראל נכנסין בשער אחד כלומר בעיר אחת, עכ"ל. והוא דוחק דהא בודאי פשטות הלשון וכי יבא הלוי מאחד שעריך משמע מאחת עריך מאחת ערי א"י, ואיך הוי במשמע כמו באחד שעריך (ודברי הרש"ש הם דחוקים דלא מצינו שיהא מ"ם במובן בית). ולו"ד אפשר לומר דמפרש וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל, שמתוך כל המון עם היוצאים מעריהם אל המקום אשר יבחר ה', ובא גם הלוי מאחת העיירות אף שלא מכהני המשמר שבירושלים, אז ושרת בשם ה', ויתבאר יותר ע"פ מה שאמרו דירושלים לא נתחלקה לשבטים ולכל ישראל חלק בה וזהו שאמר שכל ישראל נכנסין וכו'.
.
(סוכה נ"ה ב')
(סוכה נ"ה ב')