1הלה' תגמלו. אמר רבי יהושע ב"ר חננאל, צריך לכתוב ה' למטה מארכובתו של למ"ד דהלה' תגמלו זאת – הא לה' תגמלו זאת מאבאור הענין, כי עפ"י תקון סופרים מהמסורה נכתב הה' דהלה' בתמונה גדולה, ועל זה אמר שצריך ליזהר שלא יגביה הה' מהלמד, אלא מלמטה נגד הארכובה של הלמ"ד יתחיל לכתוב לעשותה גדולה, כי היכי דלישתמע כשתי תיבות הא לה' תגמלו זאת ויהיה עינינו הה, לשון אנחה וצעקה, לה' תגמלו זאת, ואף כי בירושלמי כתוב הא באל"ף, אך הה' מתחלף באל"ף מפני שהן ממוצא אחד, או אולי ט"ס הוא, וצ"ל הה, כמבואר.
.
(ירושלמי מגילה פ"א ה"ט)
2עם נבל וגו'. מי גרם להם לישראל שיהיו מנוולים ומטופשים – מפני שלא היו מתבוננים בדברי תורה מבנראה הבאור עפ"י תרגום אונקלוס, עם נבל ולא חכם, עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו, וטרחו רבים בכונתו, אבל כנראה כיון לדרשת הספרי שלפנינו, כי מי שעוסק בדבר ולא יבינהו לאשורו ההוא נבל יבל, כי אין קיום לעסק כזה, ועל זה אמר עם נבל – וסבת הדבר שלא חכם, שלא התבונן להבין יפה דברי התורה, והיא כונת הספרי והיא כוונת ת"א, ויותר נכון היה לגרוס בת"א דנבילו במקום דקבילו, ויתפרש דנבילו אורייתא – משום דלא חכימו ודו"ק,
[ספרי]
3אביך קנך. א"ר חנינא בר פפא, כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל שנאמר (משלי כ"ח) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית, ואין אביו אלא הקב"ה, שנאמר הלא הוא אביך קנך מגהענין בכלל צריך באור, כי אחר שקראו גזלן איך הוא אומר אין פשע, והלא כל הגזלנים יודעים בחטאם אלא שיצרם תקפם, וכדומה מן הסבות המביאות אותו לזה, וגם מה זה שקראו חבר לאיש משחית, ומפרש בגמ' חבר הוא לירבעם בן נבט שחטא והחטיא את הרבים, מאי שייכות זל"ז, ומה יתרון לחטא זה לקרוא אותו חוטא ומחטיא יותר ממחלל שבת ועובר על שאר עבירות, וגם לא נתבאר בכלל מה גוזל הוא להקב"ה במה שאינו מברך.
ונראה לפרש עפ"י המבואר בגמרא מקודם לענין זה, כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאלו נהנה מקדשי שמים, שנאמר לה' הארץ ומלואה, ר' לוי רמי, כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, לא קשיא, כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה, ע"כ. והנה זה שרוצה להורות כי מהיתרא נהנה, הוא קובע דעתו על הפסוק והארץ נתן לבני אדם, ומסיב דעתו מהפסוק לה' הארץ ומלואה, ולא ס"ל החלוק קודם ואחר ברכה, ולפי"ז הוי כגוזל מהקב"ה כביכול את זכותו, ואף הוא מחטיא ומכשיל תמימים לעשות כמעשהו בחשבם כי כדין עושה ברעיונו מהפ' והארץ נתן לבני אדם, ואינו דומה לשאר עבירות שהכל יודעין שבעבירה עושה מה שעושה ולא יגררו אחריו.
.
(ברכות ל"ה ב')
4עשך ויכננך. מלמד שברא הקב"ה כונניות באדם, שאם נהפכה אחת מהן אינו יכול לחיות מדפירש"י כונניות מלשון ואת כנו, שברא להם בסיס לישב עליו ואם ירדו מבסיסין שוב אין מתיישבין, עכ"ל. וכך מפורש בספרי, ר' שמעון בן יהודה אומר, הושיבך על בסיסך, ובמדרש איתא שעשאוהו בסיסים בסיסים שאם תעלה אחת על חבירתה אי אתה יכול לעמוד, והובא זה בגמרא לבאר הטעם מדין נתהפכו המעיים טריפה.
.
(חולין נ"ו ב')
5עשך ויכננך. תניא, היה ר' מאיר אומר, הוא עשך ויכוננך, כרכא דכולא ביה, ממנו כהניו, ממנו נביאיו, ממנו שריו, ממנו מלכיו, שנאמר (זכריה י') ממנו פנה ממנו יתד וגו' מהכמש"כ בפ' שופטים נביא מקרבך מאחיך כמוני וגו' מקרב אחיך תשים עליך מלך וגו', ור"ל שאין עם ישראל צריכים לראשים ופרנסים מגדולי וחכמי עמים זולתם כמו שרגיל בהרבה אומות אלא מהם בעצמם מוצאים חכמים ושלמים.
.
(שם שם)