הצור תמים פעלו. א"ר חנינא, כל האומר הקב"ה ותרן יותרו חייו, שנאמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט לזפירש"י האומר ותרן הוא לעבור על כל פשעים יותרו חייו יופקרו חייו וגופו שמורה לבריות לחטוא, עכ"ל, וצ"ע להתאים מאמר זה עם הכתוב נושא עון ועובר על פשע, שזה מדת ותרנות, וגם בכלל צריך באור למה חשיב כאן מדת הותרנות למדה קשה והלא אדרבה מצינו שמדה טובה היא כמש"כ לעיל צדק צדק תרדוף ודרשינן צדק משלך ותן לו (חולין קל"ד א'), וצ"ל דהכונה כאן שסומך על זה לכתחלה לעבור על המצות באמרו כי הקב"ה מוותר, וזה באמת מדה מגונה וקשה, וגם י"ל דמדייק רש"י בלשונו לעבור על כל פשעים, כלומר שאומר גם כשעושים כל העבירות הקב"ה מוותר, והא דנושא עון איירי בעבירה אחת או שתים. ועיין ביש"ש כאן כתב דמכאן מבואר שאסור לאדם לומר יותר ממה שאני ראוי עשה הקב"ה עמי, משום דהוי בכלל ותרנות, ולפי מש"כ אין איסור זה מוכרח, ודו"ק.
. (ב"ק נ' א')
הצור תמים פעלו. בשעה שהוציאו את רבי חנינא בן תרדיון ואת אשתו ובתו לשריפה, צדקו עליהם את הדין, הוא אמר הצור תמים פעלו ואשתו אמרה אל אמונה ואין עול לחובתו אמרה הפסוק גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם (ירמיהו ל״ב:י״ט), והיינו צדוק הדין שלא הרהרו אחר מדותיו של הקב"ה, ועיין בספרי ענין זה בנוסח אחר קצת.
. (ע"ז י"ח א')
אל אמונה וגו'. אל אמונה, כשם שנפרעין מן הרשעים לעוה"ב אפילו על עבירה קלה שעושין כך נפרעין מן הצדיקים בעוה"ז על עבירה קלה שעושין, ואין עול, כשם שמשלמין שכר לצדיקים לעוה"ב אפילו על מצוה קלה שעושין כך משלמין שכר לרשעים בעוה"ז אפילו על מצוה קלה שעושין לטכדי לטרדן מן העולם הבא וכמש"כ ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו.
. (תענית י"א א')
צדיק וישר הוא. מלמד שבשעת פטירתו של אדם כל מעשיו נפרטין לפניו ואומרים לו כך וכך עשית, במקום פלוני וביום פלוני והוא אומר הן ומצדיק עליו את הדין ואומר יפה דנתוני, שנאמר (תהלים נ"א) למען תצדק בדברך משהוא מצדיק עליו בדבריך שאתה מראה לו, ומפרש בכל זה הלשון צדיק וישר, שהצדקה היא גם ביושר הנראה לבני אדם, והיינו שכיון שהאדם מודה על כל העונות שמזכירין אותו נראית הצדקה בעיניו ליושר.
. (שם שם)