שלשים ומאת שנה. תניא, היה יעקב אבינו בשעה שנתברך מאביו בן ס"ג שנה הכך מבואר החשבון במ"ר פ' ס"ה ובסדר עולם רבה ריש פ"ב ובפירש"י ס"פ תולדות, יעו"ש. וי"ד עד דאתיליד יוסף – הרי ע"ז, וכתיב (פ' מקץ) ויוסף בן שלשים שנה. בעמדו לפני פרעה – הרי ק"ז, שבע דשבעא ותרתי דכפנא – הרי קט"ז, וכתיב ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה והא מאה ושיתסר הוויין, אלא מלמד די"ד שנה דהוי בבית עבר לא חשיב להו וכונת הענין להוכיח שגדולה מצות תלמוד תורה ממצות כבוד אב, כי מבואר במדרשים, דלכן נענש יעקב שלא ראה את יוסף כ"ב שנה מפני שביטל מצות כבוד אב במשך השנים האלה מאז יצא מחרן, ואחרי שלפי החשבון נשתהא אז בדרכו ל"ו שנים ולא נענש רק בכ"ב, היינו טעמא, מפני שאותן הי"ד שנים למד תורה בבית מדרשו של שם ועבר. –
וע' ברמב"ן ועוד מפרשים טרחו להבין טעם תשובת יעקב אבינו שהשיב לפרעה על מה שלא נשאל, דהוא שאלו רק על מספר השנים ויעקב הוסיף להשיב לו על איכותם שהם מעט ורעים, והלא אין מן הנמוס כלל לעומד לפני המלך להיות נדרש ללא שאלוהו, יעו"ש.
ולי נראה ע"פ מ"ד ביומא ע"א א' על הפסוק במשלי ג', כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך, פריך הגמרא על אריכות הלשון, וכי ישנם שנים של חיים ושנים של מיתה, ור"ל למה כתיב ושנות חיים אלא הו"ל לומר כי ארך ימים ושנים, ותרצו דזהו שנותיו של אדם המתהפכין עליו מטובה לרעה, ופירש"י שם ובשבת ק"ה ב' ביתר באור, דשני מיני אריכות ימים יש, הא' – שנים הרבה ממש, והב' – אף שהשנים מועטות אך מבלים אותן בנחת ובטוב, יעו"ש. ומבואר מזה דהלשון שנות חיים מורה על חיים טובים ומעונגים.
ולפי זה כששאל פרעה ליעקב כמה ימי שני חייך ולא בקצור כמה ימי שנותיך, מבואר ששאלו שאלה אחת שהיא שתים, כמה מספר שנותיך, וגם איך איכותם, אם בלה אותן בטוב, והשיב לו מעין השאלות, ששנותיו היו גם מעט וגם רעים, ודו"ק. .
(מגילה ט"ז א')
וע' ברמב"ן ועוד מפרשים טרחו להבין טעם תשובת יעקב אבינו שהשיב לפרעה על מה שלא נשאל, דהוא שאלו רק על מספר השנים ויעקב הוסיף להשיב לו על איכותם שהם מעט ורעים, והלא אין מן הנמוס כלל לעומד לפני המלך להיות נדרש ללא שאלוהו, יעו"ש.
ולי נראה ע"פ מ"ד ביומא ע"א א' על הפסוק במשלי ג', כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך, פריך הגמרא על אריכות הלשון, וכי ישנם שנים של חיים ושנים של מיתה, ור"ל למה כתיב ושנות חיים אלא הו"ל לומר כי ארך ימים ושנים, ותרצו דזהו שנותיו של אדם המתהפכין עליו מטובה לרעה, ופירש"י שם ובשבת ק"ה ב' ביתר באור, דשני מיני אריכות ימים יש, הא' – שנים הרבה ממש, והב' – אף שהשנים מועטות אך מבלים אותן בנחת ובטוב, יעו"ש. ומבואר מזה דהלשון שנות חיים מורה על חיים טובים ומעונגים.
ולפי זה כששאל פרעה ליעקב כמה ימי שני חייך ולא בקצור כמה ימי שנותיך, מבואר ששאלו שאלה אחת שהיא שתים, כמה מספר שנותיך, וגם איך איכותם, אם בלה אותן בטוב, והשיב לו מעין השאלות, ששנותיו היו גם מעט וגם רעים, ודו"ק. .
(מגילה ט"ז א')