אשר גואלנו וגו׳. א"ר יוסי ב"ר חנינא, מאי דכתיב (ירמי' ג׳) חרב אל הבדים ונואלו, חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבין בד בבד ועוסקין בתורה, ולא עוד אלא שמטפשים, כתיב הכא ונואלו וכתיב התם אשר נואלנו, ולא עוד אלא שחוטאים שנאמר ואשר חטאנו ינראה הבאור, כי הרבה מאוד הפליגו חז"ל במעלת למוד התורה בחבורה וגינו את הלומד ביחידות, ואמרו אין התורה נקנית אלא בחבורה, ובתענית ז' א' אמרו על הפסוק דירמיה (כ"ג) הלא כה דברי כאש נאם ה' לומר לך, מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי, וכן אמרו ברזל בברזל יחד, מה ברזל אחד מחדד את חבירו אף שני תלמידים מחדדים זא"ז, ועוד מאמרים ממין זה, וכאן מוסיף לתאר גודל מעלת הלימוד בחבורה, וכנגד זה בגנות הלומדים ביחידות, והיינו בד בבד, מלשון בדד, שהלומד ביחידות אין שכלו מתחדד ומתחכם וממילא מתטפש, וממילא עלול גם לחטוא כמ"ד בסוטה ג' א' אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שטות, ומביא לסמך ראיה דהלשון ונואלו כולל גם סכלות גם חטא, ולשון שונאיהם של ת"ח הוא לישנא מעליא.
ודע דאגדה זו מובאה בתענית ז' א' ובמכות י' א', ובתענית מובאה בשנוי לשון קצת, והיינו דעל הראיה שנואלו הוא לשון טפשות אינו מביא מפסוק שלפנינו כמו הכא וכתיב התם אשר נואלנו, אלא יליף כן מלשון ונואלו גופיה, וכתב בס' גבורת ארי שם דהגירסא דשם נכונה, יען דמאי אולמא הלשון אשר נואלנו מלשון ונואלו עד שיביא ראיה ממנו, יעו"ש.
אבל לדעתי י"ל דבאמת מוכרח להביא מפסוק שלפנינו, משום דבלעדו אפשר לפרש ונואלו מלשון חטא, כדמפרש שם דקאי על שרי צוען שהיו חוטאים, וא"כ אין ראיה על הא דמטפשים, משא"כ הלשון אשר נואלנו בהכרח לפרש לשון סכלות, יען דענין חטא כתיב ביחוד ואשר חטאנו, ולכן לדעתי צריך לתקן הנוסחא בתענית כמו בברכות ובמכות, וכפי שיתבאר עוד להמעיין בסוגיא שם. .
(ברכות ס"ג ב')
ודע דאגדה זו מובאה בתענית ז' א' ובמכות י' א', ובתענית מובאה בשנוי לשון קצת, והיינו דעל הראיה שנואלו הוא לשון טפשות אינו מביא מפסוק שלפנינו כמו הכא וכתיב התם אשר נואלנו, אלא יליף כן מלשון ונואלו גופיה, וכתב בס' גבורת ארי שם דהגירסא דשם נכונה, יען דמאי אולמא הלשון אשר נואלנו מלשון ונואלו עד שיביא ראיה ממנו, יעו"ש.
אבל לדעתי י"ל דבאמת מוכרח להביא מפסוק שלפנינו, משום דבלעדו אפשר לפרש ונואלו מלשון חטא, כדמפרש שם דקאי על שרי צוען שהיו חוטאים, וא"כ אין ראיה על הא דמטפשים, משא"כ הלשון אשר נואלנו בהכרח לפרש לשון סכלות, יען דענין חטא כתיב ביחוד ואשר חטאנו, ולכן לדעתי צריך לתקן הנוסחא בתענית כמו בברכות ובמכות, וכפי שיתבאר עוד להמעיין בסוגיא שם. .
(ברכות ס"ג ב')