ונועדתי לך שם. א"ר יהודה בר אידי א"ר יוחנן, זה אחת מן המסעות שנסעה שכינה, מכפורת לכרוב, כתיב הכא ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וכתיב התם (שמואל ב כ״ב:י״א) וירכב על כרוב ויעף כהענין העשרה מסעות הוא דכשתטאו ישראל ונסתלקה שכינה מהם כמש"כ (הושע ה׳:ט״ו) אלכה ואשובה אל מקומי הראשון לא נסתלקה בפעם אחת אלא לאט לאט בתקוה אולי יעשו תשובה, ומפרש בגמ' שבתחלה שרתה על הכפורת ואח"כ נטתה על הכרוב ומשם לכרוב שני ומשם למפתן וחצר ולמזבח ולחומה ולעיר ולהר ולמדבר עד שעלתה למקורה הראשון בגנזי מרומים, ויתכן שתפס מספר המסעות עשר כנגד עשר הירידות שירד הקב"ה לארץ להשרות שכינתו בישראל כמבואר בסוגיא כאן ולכן נסתלקה בערך שעלתה. . (ר"ה ל"א א׳)
ונועדתי לך שם. תניא, ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה, וכתיב ונועדתי לך שם, ותניא ר׳ יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה [ש"מ דלמעלה מעשרה טפחים מפסקא רשותא] כוומפרש דמה דכתיב (פ' יתרו) וירד ה' על הר סיני היה למעלה מעשרה טפחים, ומכאן ילפינן לכל הענינים השייכים לגבולי רשות ומחיצות שאם גבוה עשרה טפחים הוי רשות בפני עצמו [לבד שדבר זה בא גם בקבלה מהלמ"מ], ודע דיש להעיר ממה דאיתא ביומא ע"ב ב' דהארון והכפורת היו גבוהים עשרה טפחים ומשהו, ולמה קיי"ל לענין רשות דדי עשרה טפחים מצומצמים ולא עשרה ומשהו, וצ"ע. . (סוכה ה' א')
ונועדתי לך שם. תניא, ארון תשעה וכפרת טפח הרי כאן עשרה טפחים, ובשלמה כתיב (מלכים א ו׳:ב׳) והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו ולבסוף כתיב (ישעיהו ס״ו:א׳) כה אמר ה' השמים כסאי איזה בית אשר תבנו לי, היינו דאמרי אינשי כד רחימתן הוה עזיזא אפותיא דספסירא שכיבן השתא דלא עזיזא רחימתן פוריא בת שיתין גרמידי לא סגי לן כזוהענין הוא למשל כמו שדחוק הוא כביכול המקום להקב"ה, והיינו טעמא, מפני שאז בימי שלמה החלו ישראל לסור מאחרי ה', כנודע, ושוב לא היתה אהבתם שלמה, ויתכן שהמספר ששים גרמידי מקביל הוא לעומת ששים אמה שהחזיק מקדש שלמה כמבואר, כי גרמידי הוא תרגומו של גמד בעברית, וגמד הוא אמה כמבואר בשופטים ב' ולה שני פיות גמד ארכה. . (סנהדרין ז׳ א׳)
מעל הכפרת. תניא, מניין למעלה מעשרה שהיא רשות אחרת, א"ר אבהו בשם רשב"ל, דכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וכתיב (ס"פ יתרו) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם, מה דבור שנאמר להלן רשות אחרת אף דבור שנאמר כאן רשות אחרת כחואע"פ דהתם כתיב וירד ה' על הר סיני, צ"ל דסמיך על מ"ש בבבלי סוכה ה' א' דירידה זו היתה למעלה מעשרה טפחים דהוי רשות בפני עצמו, ועיין בדרשה דלעיל מענין זה. והנה עיקר ענין זה דלמעלה מעשרה הוי רשות בפני עצמו מסיק בגמ' דהוא הלכה למשה מסיני ורק חז"ל אסמכוה אקרא, וע' מש"כ ס"פ תשא. . (ירושלמי שבת פ"א ה"א)