בעל בעמיו. בזמן שעושין מעשה עמיו ולא בזמן שפורשין מדרכי צבור כחר"ל אע"פ דלאשתו אם היא פסולה אינו מטמא, אבל לקרובים מטמא אפילו לפסולים כל זמן שלא פרשו מדרכי צבור, בפריקת עול התורה והמצוה. וע' ביו"ד סי' שמ"ה. .
(שם)
(שם)
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 21 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
להחלו. עד שעה שימות כטלאפוקי גוסס אע"פ דרוב גוססין למיתה מ"מ כיון דכתיב להחלו דריש לשון חלל, והיינו לאחר שנעשה חלל דהיינו מת גמור. ואמנם בגמרא כאן יש גירסות שונות בענין זה כמבואר בתוס', ולפי אותן הגירסות הוי גם גוסס בכלל מת, ולכן אין דין זה ברור, ולכן קיי"ל דאסור לכהן לכנס לבית שיש שם גוסס אם לא לאיזה תועלת והכרת הדרוש להחולה. וע' ביו"ד סי' של"ט וסי' ש"ע. .
(נזיר מ"ג א')
(נזיר מ"ג א')
להחלו. מי שאינו מחולל, יצא מי שמחולל ועומד לר"ל אם בעת שנטמא לקרובו המת נטמא למת אחר אינו חייב מלקות, כיון דמחולל הוא מטומאת מתו, אבל לאחר שפירש ממתו חייב, ולענין לכתחלה לטמא למת אחר ביחד עם קרובו או עם מת מצוה נתבאר לעיל אות כ"ז. .
(שם)
(שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad