ועשית כפרת. תנא ר׳ חנינא, כל הכלים נתנה בהם תורה מדת ארכן ומדת רחבן וקומתן, כפרת – מדת ארכה ורחבה נתנה, מדת קומתה לא נתנה, צא ולמד מפחות שבכלים, שנאמר (פ׳ כ"ה) ועשית לו מסגרת טפח סביב, מה להלן טפח אף כאן טפח כאאבל אין ללמוד משאר כלים שהיו יותר מטפח, משום דקיי"ל כל דבר שאין אתה יודע להעריכו תפשת מועט תפשת, תפשת מרובה לא תפשת. . (סוכה ה׳ א׳)
כפרת זהב. למה של זהב, א"ר יוסי ב"ר חנינא, יבא זהב של כפרת ויכפר על זהב של עגל כבנראה דלאו דוקא על כפורת זהב לבד מדייק ודריש אלא דגם על שאר כלי זהב, כרובים זהב, שלחן זהב, מנורת זהב, מזבח הזהב, וקבע הדרשה על כפרת משום שאצלו כתיב בפעם הראשונה זהב, או משום דכפרת הוא בלשון נופל על לשון שם כפרה, וכמ"ש בתנחומא למה נקרא שמו כפרת מפני שמכפר, וטעם הדרשה בכלל דקשה לו למה השתמשו בזהב למשכן הא קיי"ל אין קטיגור נעשה סניגור ובזהב הלא השתמשו לעגל, וכמ"ש בבבלי ר"ה כ"ו א' מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור, ופירש"י קטיגור – זהב העגל, ומשני כאן יבא זהב של כפורת ויכפר על זהב של עגל, ויתבאר הענין ע"פ מה שהקשו בבבלי ר"ה שם והא איכא ארון וכפרת וכרובים, ומשני חוטא בל יקריב קאמרינן, ופירש"י האדם לא יקריבנו הלום שהוא חוטא בו, עכ"ל. מבואר שעיקר הקפידא רק שהאדם לא ילבש זהב מפני שהוא היה החוטא, אבל בכלים שרי, ואדרבה, עוד נכון הדבר שיבא מין זה ויכפר על זהב של עגל. והענין הוא, מפני שהקטגוריא לא תתעורר רק באדם, ודו"ק. . (ירושלמי שקלים פ"א ה"א)