וישא אהרן את ידו. מכאן לברכת כהנים שהיא בנשיאת כפים ידעוד יתבאר מענין זה לפנינו אי"ה בפ' נשא בפרשת ברכת כהנים.
.
(סוטה ל"ח א')
(סוטה ל"ח א')
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 9 · פסקה 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את ידו. ידו כתיב, מכאן שצריך הכהן להגביה ידו הימנית קצת למעלה מן השמאלית טור"ל דצריך לקיים המקרא והמסורה, ועיין באו"ח סי' קכ"ח סי"ב. ואמנם אם לרמז י"ל דהמקרא והמסורה באים לרמז מה דקיי"ל בנשיאות כפים שתהיינה הידים דבוקות זל"ז, ועל זה בא לרמז הכתיב ידו שיהיו נראים הידים כאחת, וכעין סמך לרמז כזה ראיתי בת"י פ' אחרי וסמך אהרן את שתי ידו [הקרי ידיו והכתיב ידו] תרגם וסמיך ית תרתין ידיו בסיטרא חדא ימינא לשמאליה, והיינו שיהיו סמוכים. זה לזה. –
וע' בשו"ת נו"ב קמא ח' או"ח סי' ה' בכהן שידיו מרתתות ואינו יכול לישא כפיו אם לא שיעשה סמוכים בלולאות בכובעו ויכניס בהם ידיו והורה שאסור לעשות כן, ודייק מדכתיב וישא אהרן את ידיו, דמשמע שהוא בעצמו ישא אותם מכחו ולא ע"י דבר אחר, עיי"ש. ונבאר זה עוד אי"ה בפ' נשא. [הגהות מיימוני פי"ד ה"ג מתפלה].
וע' בשו"ת נו"ב קמא ח' או"ח סי' ה' בכהן שידיו מרתתות ואינו יכול לישא כפיו אם לא שיעשה סמוכים בלולאות בכובעו ויכניס בהם ידיו והורה שאסור לעשות כן, ודייק מדכתיב וישא אהרן את ידיו, דמשמע שהוא בעצמו ישא אותם מכחו ולא ע"י דבר אחר, עיי"ש. ונבאר זה עוד אי"ה בפ' נשא. [הגהות מיימוני פי"ד ה"ג מתפלה].
ויברכם. ברכה זו סתומה היא עד שבא הכתוב ופירשה, יברכך ה' וישמרך וגו' (פ' נשא) טזעיין בפירש"י בפסוק זה שכתב ויברכם ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, והרמב"ן בנימוקיו העיר על פירושו זה, והנה כן הדבר מפורש בירושלמי שלפנינו.
.
(ירושלמי תענית פ"ד ה"א)
(ירושלמי תענית פ"ד ה"א)
ויברכם. בעמידה, או אינו אלא בישיבה, ת"ל (פ' עקב) לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו, מה שירות בעמידה אף ברכה בעמידה יזוכה"א (דברי הימים ב ל׳:כ״ז) ויקומו הכהנים הלוים ויברכו את העם. ועי' מש"כ בענין זה במקומו בפ' נשא בפסוק כה תברכו.
.
(תו"כ)
(תו"כ)
וירד מעשות. כתיב וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת, לפיכך תקנו לומר ברכת כהנים אחר ברכת הודאה יחוהודאה היא כמו עבודה. ובגמ' מפרש אימא קודם עבודה, ומשני מי כתיב לעשות – מעשות כתיב, ר"ל דלשון מעשות משמע דמיד אחר הברכה נגמרה כל פעולתו וירד, דאם אחר הברכה היה מתחיל בעבודה היה צריך לומר וירד לעשות.
.
(מגילה י"ח א')
(מגילה י"ח א')
וירד מעשות. אמר ר' יהושע בן לוי, כל כהן שאינו עולה לדוכן בעבודה שוב אינו עולה, שנאמר וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת, מה להלן בעבודה אף כאן בעבודה יטר"ל מה להלן בגמר עבודה, וכמבואר בדרשה הקודמת, כך בתפלה בשעת ברכת עבודה דהיינו בתפלת רצה, דכתיב שם והשב את העבודה, ועיין באו"ח סי' קכ"ח ס"ח.
.
(סוטה ל"ח ב')
(סוטה ל"ח ב')
וירד מעשות. תניא, מניין לנשיאת כפים במוסף, שנאמר ויברכם וירד מעשות החטאת, והלא היה צריך לומר וירד מעשות החטאת ויברכם, אלא מלמד שבירידתו למזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם כר"ל ללמד שלא נשא כפיו עכשיו אלא בשביל שירד מעשות החטאת והן קרבנות מוסף, ופרשו המפרשים דקמ"ל שאע"פ שנשא כפיו שחרית נושא שנית בשביל מוסף, ועיין באו"ח סי' קכ"ח סמ"ד בטעם מנהגנו שנו"כ רק במוסף.
.
(ירושלמי תענית פ"ד ה"א)
(ירושלמי תענית פ"ד ה"א)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad