קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · בראשית · פרק 45 · פסקה 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
על צוארי בנימן. וכי כמה צוארין היו לו לבנימין, א"ר אלעזר, בכה על שני מקדשים שעתידים להיות בחלקו של בנימין ועתידין לחרב דדריש כן משום דביהמ"ק מכונה בשם צואר, כמו שדרשו הפ' דשה"ש כמגדל דויד צוארך דקאי על ביהמ"ק, יעו"ש במדרשים ובפירש"י. –
והנה רש"י כאן מחק הגירסא וכי כמה צוארין היו לו לבנימין, וכתב וז"ל, לא גרסינן כמה צוארין, מפני שכן דרך הכתוב לקרוא צוארי לשון רבים, עכ"ל. ולכאורה אי משום הא היה אפשר לקיים הגירסא הישנה, כי אע"פ שאמנם מצינו צוארי לשון רבים אבל כמו כן מצינו גם בלשון יחיד, כמו בפ' תולדות ופרקת עולו מעל צוארך, וכן בפ' מקץ וישם רביד הזהב על צוארו, וכן בישעי' ח' עד צואר יגיע, וא"כ שוב לא קשה שדרשו חז"ל כאן דכתיב בלשון רבים, כאשר כן דרך חז"ל לדרוש שנויי הלשונות במקרא.
אבל עם כ"ז נראה עיקר דברי רש"י דלא גרסינן כל זה, יען כי בדרשה הבאה מבואר ובנימין בכה על צואריו, בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב, וא"כ לא רמז שם אלא על משכן אחד ולמה כתיב שם צואריו בלשון רבים, אלא ודאי דלא גרסינן וכי כמה צוארין היו לו לבנימין, וכ"מ בש"ס כת"י ליתא ללשון זה.
ועיקר טעם דרשא זו י"ל דמדייק דאחרי שאמר יוסף לאחיו כשם שאין בלבי על בנימין כך אין בלבי עליכם כמבואר לעיל, א"כ למה לא נפל ובכה גם על צוארי כל אחיו, לכן דריש שרמז רמז לו לבנימין, וכנגד זה רמז בנימין גם לו.
.
(מגילה ט"ז כ')
2
ובנימן בכה וגו'. א"ר אלעזר, בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד לחרב הכמש"כ (תהלים ע"ט) וימאס באהל יוסף ויעש משכן שילה. ועיין מש"כ השייך לדרשה זו בדרשה הקודמת. [שם שם]
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad