קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · שמות · פרק 6 · פסקה 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והוצאתי אתכם וגו'. מניין לארבע כוסות בפסח, א"ר יוחנן, כנגד ארבע גאולות, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי השלשה בפסוק זה ואחד בפסוק הבא, ובכל הפוסקים והמפרשים וספרי אגדה שהובאה דרשא זו הובאה בלשון כנגד ארבע לשונות של גאולה, והנך רואה שבירושלמי שהעתקנו חסרה מלה "לשונות", אלא כנגד ארבע גאולות, ולדעתי לשון זה מכוון מאד, כי אם נפרש כפשוטו כנגד ארבע לשונות של גאולה אין טעם בדבר לקבוע בשביל זה ארבע כוסות של הודאה, והרי ענין הגאולה אחד הוא, אם בלשון אחת אם בארבע יעשר לשונית, אבל כנגד ארבע גאולות יתבאר הענין היטב, יען כי כשנעיין יפה נמצא ד' ענינים שונים בד' מאמרים אלו, אשר כל פרט ופרט הוא ענין שלם כשהוא לעצמו ושוה הודאה מיוחדת, כי במאמר הראשון [והוצאתי] מבואר שיוציאם הקב"ה מתחת סבלות מצרים, כלומר שיקל עליהם עבודתם, אבל אין במשמע שיחופשו בכולם מעבודתם, ועל זה הוסיף ואמר והצלתי אתכם מעבודתם, והיינו שלא יעבדו כלל, ואמנם גם לאחר אלה ההנחות עדיין הם עבדי פרעה ואין גאולתם שלמה, הוסיף ואמר וגאלתי אתכם, ויחד עם כל אלה עדיין אינם לעם מיוחד וקנין הקב"ה, ע"ז הוסיף לומר ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים. ומבואר דבמאמרים אלו כלולים ענינים מיוחדים בכלל הגאולה, והמשך הפסוקים הוא בדרך לא זו אף זו, כלומר לא רק הנחה זו אעשה לכם אלא גם זו, ולא גם זו אלא עוד גם זו וכו', וכיון שכן, מבואר פשוט, שעל כל פרט ופרט שבו מעלה יתירה מחויבים בהודאה, ולכן תקנו ד' כוסות של הודאה, ודו"ק. –
ומה שלא תקנו כוס הודאה לענין והבאתי אתכם אל הארץ, דאין לומר מפני שאינו מענין הגאולה, שהרי כמו כן תקנו לענין ולקחתי אתכם לי לעם שהוא ג"כ אינו מענין הגאולה – י"ל פשוט מפני שבהיותנו עתה בגלות והארץ מסורה בידי זרים אי אפשר לישא כוס יין על זה. ואולי לזכר זה תקנו כוס מיוחד לשמו של אליהו לזכרון ורמז שאנו מקוים לביאתו ולתחיית האומה והארץ ב"ב.
.
(ירושלמי פסחים פ"י ה"א)
2
מתחת סבלות מצרים. תניא, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, כתיב הכא והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וכתיב התם (תהלים פ"א) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים וגו' הסירותי מסבל שכמו וכמו יוסף יצא מבית האסורים בר"ה כמבואר בגמרא כאן כך ישראל בטלה עבודתם מהם בר"ה דכתיב בהו נמי לשון סבל. ונראה דהכונה דבר"ה נפקד ביטול השעבוד, ולפי"ז ניחא דאמר הלשון בטלה ולא פסקה כלשון שרגילים בה חז"ל, יען כי הלשון בטל אינו במשמע שעבר כולו אלא ר"ל שאינו מצוי כל כך [תוס' שבת כ' ב', חולין פ"ד ב'] ואף הכא הפסק מוחלט מן העבודה ושלמות הגאולה היה בפסח רק מר"ה ואילך התחילה העבודה לפחות ולהתמעט. .
(ר"ה י"א ב׳)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad