קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 23 · פסקה 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויד תהיה לך. אין יד אלא מקום, וכן הוא אומר (שמואל א ט״ו:י״ב) והנה מציב לו יד, ואומר (פ' במדבר) איש על ידו לדגליהם נונראה כונת הדרשה דלא נימא דעיקר הקפידא הוי רק שלא לטמא המחנה בפנים, אבל מחוץ למחנה אין קפידא לפנות בכל מקום שהוא, כל אדם במקום שירצה וימצא, קמ"ל דמדה מגונה לפנות באופן כזה ואינה ראויה לאניני הדעת אלא צריך לפנות במקום מיוחד. .
(שם)
2
מחוץ למחנה. אמר רב, עיר שהיא בנויה אהלים, כל אחד ואחד מודד מאהלו נזבאור הענין, כי מדין תורה היוצא חוץ לתחום העיר בשבת לוקה, שנאמר (פ' בשלח) אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, מקום זה הוא תחום העיר ולא נתנה תורה שיעור לתחום זה, אבל חכמים קצבו שתחום זה הוא חוץ לי"ב מיל כנגד מחנה ישראל וכך אמר להם משה לא תצאו מחוץ למחנה, ומדברי סופרים שלא יצא אדם חוץ לעיר אלא אלפים אמה, אבל חוץ לאלפים אמה אסור, שאלפים אמה הוא מגרש העיר ואפילו היתה העיר גדולה מאד נחשבת כולה כד' אמות, ואמר על זה כאן, דעיר שהיא בנויה אהלים דהיינו בתים ארעים שעושין מהוצין וערבות אין להם דין עיר, מפני שאינן קבע, ולכן מודדין להם אלפים אמה רק מפתח בתיהם של כל אחד. , והכתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה האיך היו נפנין לחוץ נחוהא המחנה ג' פרסאות היתה כמבואר לפנינו בפ' מסעי, ואם לכל אחד הי' נמדד אלפים אמה מאהלו האיך היו יכולים לצאת חוץ למחנה בשבת. , א"ר יוסי, מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדבור כמו שהיו חונין לשעה נטכמש"כ (פ' במדבר) עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו, לכן חשובה היא חנייתן להיות נדונה כקבע, ולכן מודדין להם אלפים אמה מחוץ למחנה, וכל המחנה נחשבת כד' אמות, ועיין בבבלי עירובין נ"ה ב'. .
(ירושלמי עירובין פ"ה ה"א)
3
ויצאת וגו'. רבי יונתן רמי. כתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ, וכתיב ויתד תהיה לך וכפית את צאתך, הא כיצד ספירש"י ויצאת שמה חוץ ולא הצריכו כסוי ושוב כתיב וכסית, עכ"ל. ולא ידעתי מה קשה לו, דהא שני הפסוקים ענין אחד הוא, מקודם מפרש שיהיה לו יד [מקום] חוץ למחנה, ושוב מפרש דבעת שיצא חוץ יחפור ויכסה, ונראה דר' יונתן מפרש פרטי הדין שמבאר כאן מסברא ומסמיך כן על לשון הכתובים, דבהקודם לא כתיב ענין הכסוי ובשני כתיב, אבל לא שהכתובים קשים לו. ומ"ש ר' יונתן רמי, אשיגרא דלישנא הוא, כיון דמסמיך בהם פרטים שונים בדין אחד. , כאן בגדולים כאן בקטנים סאגדולים צריך לכסות ולא בקטנים, משום דבקטנים לא אסרה תורה לקרות ק"ש ולהתפלל אלא כנגד עמוד הקלוח בלבד, ועיין באו"ח סי' ע"ו ס"ז. .
(ברכות כ"ה א')
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad