סתור בן מיכאל. תניא, א"ר יצחק, דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מרגלים על שם מעשיהם נקראו, ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד, סתור בן מיכאל, סתור – שסתר מעשיו של הקב"ה, מיכאל – שעשה עצמו מך דבע"י הגירסא שעשה שונאו מך, והכונה שעשה את כח הקב"ה כביכול מך וקלוש שלא יכול לעמוד מפני תושבי המקום וכהדרשה שבסמוך בפסוק ל"א כי חזק הוא ממנו, יעו"ש.
א"ר יוחנן, אף אנו נאמר, נחבי בן ופסי (פ׳ י"ד) נחבי – שהחביא דבריו של הקב"ה, ופסי – שפסע על מדותיו של הקב"ה הר"ל דילג, שלא אמרם כפי שהם שאין קצה לתקפו וגבורתו, אלא הטיל על ישראל אימת אותם הבריות. ובנחבי גורס רש"י שהחביא דבריו, כלומר דברי עצמו, מה שראה, והיא גירסא יותר נכונה, דלגירסתנו אינו מבואר איזו דברי הקב"ה החביא, אף כי יש לדחוק ולפרש. –
והנה אין ספק שאין הפירוש שבלידתם קראו להם אבותיהם בשמות אלו על שם עתידות מעשיהם זו, דזה לא יתכן, אלא הכונה ע"פ מ"ש בברכות ז' ב' דשמא גרים, דמכיון שנקראו בשמות אלו נגרם להם שיעשו מעשים אלו שעשו, וכמ"ש שם מניין דשמא גרים דכתיב (תהילים מ״ו:ט׳) לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ, אל תקרא שמות אלא שמות, וע"ע לקמן ר"פ קרח.
ודע דאע"פ שאמר דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, והיינו קבלה איש מפי איש, וא"כ אין הדבר צריך ראיה, בכ"ז י"ל שדבר זה מרומז בפרשה, כי ענין שמותם בא כפול בפסוק ד' ואלה שמותם ובפסוק ט"ז אלה שמות האנשים, ולשון זה בפעם השני מיותר, וגם אינו מבואר המשך הלשון אלה שמות האנשים ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ולכן י"ל הכונה אלה שמות האנשים, ששמם גרם להם לעשות מעשיהם הרעים בהוצאת דבה וכו', ולמען הצל את הושע מתקלה זו שינה את שמו ליהושע לאמר יה יושיעך מעצת מרגלים, וכפי הדרשה הבאה. .
(סוטה ל"ד ב')
והנה אין ספק שאין הפירוש שבלידתם קראו להם אבותיהם בשמות אלו על שם עתידות מעשיהם זו, דזה לא יתכן, אלא הכונה ע"פ מ"ש בברכות ז' ב' דשמא גרים, דמכיון שנקראו בשמות אלו נגרם להם שיעשו מעשים אלו שעשו, וכמ"ש שם מניין דשמא גרים דכתיב (תהילים מ״ו:ט׳) לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ, אל תקרא שמות אלא שמות, וע"ע לקמן ר"פ קרח.
ודע דאע"פ שאמר דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, והיינו קבלה איש מפי איש, וא"כ אין הדבר צריך ראיה, בכ"ז י"ל שדבר זה מרומז בפרשה, כי ענין שמותם בא כפול בפסוק ד' ואלה שמותם ובפסוק ט"ז אלה שמות האנשים, ולשון זה בפעם השני מיותר, וגם אינו מבואר המשך הלשון אלה שמות האנשים ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ולכן י"ל הכונה אלה שמות האנשים, ששמם גרם להם לעשות מעשיהם הרעים בהוצאת דבה וכו', ולמען הצל את הושע מתקלה זו שינה את שמו ליהושע לאמר יה יושיעך מעצת מרגלים, וכפי הדרשה הבאה. .
(סוטה ל"ד ב')