שלח לך. תניא, אמר ריש לקיש, שלח לך – מדעתך אר"ל אני איני מצוה אותך, אבל ישראל הם אומרים לך שתשלח, וכלשון הפסוק שמביא, ולכן אם דעתך נוטה אין אני מעכב על ידך, ונראה דיותר נכון לגרוס לדעתך, בלמ"ד, וכ"ה ברש"י בפסוק זה.
, והיינו דכתיב (פ׳ דברים) ותקרבון אלי ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו, וייטב בעיני הדבר, בעיני – ולא בעיניו של הקב"ה בובגמרא מוסיף להביא טעם למה לא רצה הקב"ה בשליחות מרגלים, משום דוכי אדם בורר חלק רע לעצמו, כלומר כי אחרי שברר הוא את הארץ בודאי חקרה ותכנה כי טובה היא.
. (סוטה ל"ד ב׳)
איש אחד איש אחד. על דעתיה דר׳ עקיבא דאמר לשונות רבויים הן – עשרים וארבעה היו, ועל דעתי' דר' ישמעאל דאמר לשונות כפולים הן – שנים עשר היו גבכ"מ דכתיב בתורה לשונות כפולים כמו הכא איש איש, וכן המל ימל, הלך הלכתה, נכסוף נכספתה, וכדומה, ס"ל לר"ע דהכפל בא לרבות איזה דבר באותו ענין, ור' ישמעאל ס"ל דברה תורה כלשון בני אדם ואינו מרבה מאומה, ולכן לר"ע מרבה כאן דהוו כ"ד מרגלים, שנים מכל שבט, ומה שלא הוזכר כאן בכתוב רק י"ב י"ל דחשיב רק אלו שהיו חשובין והאחרים היו פחותין מהם, ולר' ישמעאל היו רק שנים עשר כדכתיב.
. (ירושלמי סוטה פ"ז ה"ה)