ויפץ וגו'. דור הפלגה אין להם חלק לעוה"ב, שנא' ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ וכתיב (פ' ט') ומשם הפיצם ה', ויפץ ה' אותם – בעוה"ז, ומשם הפיצם ה' – לעוה"ב יאפירש הרא"מ דאל"כ ומשם הפיצם ל"ל, הרי כבר אמור ויפץ ה' אותם משם, עכ"ל, אבל זה דוחק גדול, דהא בפסוק זה הוא חוזר על סבת קריאת השם בבל, כמש"כ על כן קרא שם העיר בבל וכו' וא"כ אינו מיותר. ונראה דמדייק משום דלסבת קריאת השם בבל שייך רק הסבה כי שם בלל ה' שפת כל הארץ, והוו המלות בבל ובלל לשון נופל על לשון, אבל הסבה ומשם הפיצם ה' אינו שייך כלל לשם בבל, לכן מפרש דהלשון ומשם הפיצם אינו מוסב על ראש הפסוק על כן קרא שם העיר בבל אלא ענין בפני עצמו הוא, וא"כ קשה הא כבר כתיב ויפץ ה' אותם, אלא בא לרמז על האבוד מעוה"ב. וי"ל עוד ע"פ מ"ש באדר"נ פ' ל"ו דלפעמים נמצא המלה שם מורה על עוה"ב, וכן בסוטה י"ג ב' דרשו כן על הפסוק ויהי שם עם ה' (פ' תשא) עם הפסוק וימת שם משה, יעו"ש. .
(שם ק"ז ב')
(שם ק"ז ב')