ונתת על המערכת. תניא, רבי אומר, ונתת על המערכת – על בסמוך, או אינו אלא על ממש, כשהוא אומר (פ' פקודי) וסכתה על הארון את הפרכת, הוי אומר על בסמוך טזר"ל שהלבונה נותנים לא על המערכה ממש אלא בצדיה, וראיה מארון דהתם ע"כ א"א לפרש על ממש, שהרי הפרוכת היה בצד הארון. ועיין בתוס' סוטה ל"ז א' דלא בכל מקום ס"ל לרבי על בסמוך רק היכי דיש טעם וסברא, וכאן הוי הטעם משום דהוי דרך כבוד טפי כמש"כ לעיל בפ' כ"ג בפסוק והניף (פסוק כ').
. (מנחות צ"ח א')
ונתת על המערכת. תניא, יכול על מערכה אחת, נאמר כאן מערכת ונאמר למעלה שתים מערכות, מה מערכת שלהלן תופס שתים אף מערכת שבכאן תופס שתים יזשעל כל מערכת יתן לבונה.
. (תו"כ)
והיתה ללחם. חובה ללחם, מלמד שהלבונה מעכבת ומפגלת ופוסלת את הלחם יחמדייק מיתור המלה והיתה ללחם, דדי היה לומר לבונה זכה לאזכרה, ומלמד שהלבונה שייכה אל הלחם ואינה קרבן בפ"ע, ולכן אם חשב מחשבת פגול בלבונה פוסלת גם את הלחם, ואם נפסלה הלבונה נפסל גם הלחם. ומה שדריש חובה ללחם פשוט הוא דדריש מלשון והיתה, שבעלמא מורה על עכובא כמבואר במנחות כ"ז א' ולפנינו בכ"מ.
. (תו"כ)