וישאלום. א"ר אמי, מלמד שהשאילום בעל כרחם, איכא דאמרי, בע"כ דמצרים רטזקצת צ"ע דרשה זו לפי מה דאיתא במכילתא דאף מה שלא שאלו ישראל היו משאילים אותם, כשהיה ישראל אומר תן לי חפץ פלוני היה המצרי משיב לו טול לך זה ואחר כיוצא בו, ע"כ. הרי שהיו נותנין ברצון, אך באמת שתי הדרשות נכונות דאף שבע"כ עשו מה שעשו, בכ"ז עוררו אותם לשאלה כדי שיצאו מהם. , ואיכא דאמרי בע"כ דישראל – משום משא ריזואע"פ כי כמבואר היה אתם צאן ובקר הרבה, י"ל ע"פ מ"ד במדרשים דהיו בטוחים בבזת מצרים על הים לכן לא היו עתה נחפזים לשאת משאות. . (ברכות ט׳ ב׳)
וינצלו את מצרים. א"ר אמי, עשאוה כמצודה שאין בה דגן, ור"ל אמר – כמצולה שאין בה דגים ריחשניהם דורשים המלה וינצלו שאינה מצויה, ודריש ר' אמי כמצודה זו שפורשין לצוד עופות, אין בה דגן אין עוף נפנה אליה, ואע"פ דכתיב וינצלו בכ"ז דריש מלשון מצודה, יען כי למ"ד מתחלפת בדל"ת מפני שהם ממוצא אחד, ור"ל דריש כמצולה שאין בה דגים, ולדעת שניהם הוי הפירוש וינצלו מלשון ריקות. . (שם שם)
וינצלו את מצרים. א"ר יהודה אמר שמואל, כל כסף וזהב שבעולם לקט יוסף והביאו למצרים, שנאמר (פ׳ ויגש) וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא, וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמהם, שנאמר וינצלו את מצרים ריטסמך על הדרשה הקודמת בפי' וינצלו שהפירוש הריקוה עד תומה. . (פסחים קי"ט א')