השה לעולה. קדמו שטן לאברהם בדרך, אמר לו (איוב ד׳:ג׳-ד׳) הנסה דבר אליך תלאה וגו' הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק כושל יקימון מליך וגו' כי עתה הבא אליך ותלא יזכלומר, וכי הי' לאוהבך לנסותך בדבר שתלאה אותך ותכרית את זרעך בעוד שאת רצית והחיית לו כל באי עולם בדבריך ועתה הנה בא להלאותך ולבהלך. , אמר לו, אני בתומי אלך, כיון דחזא דלא שמיע לי', אמר לי', ואלי דבר יגונב, כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה, אמר לי', כך עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת אין שומעין לו יחהענין אינו מבואר, כי היתכן שידע אברהם שמאמר זה ואין יצחק לעולה הוא אמת, דא"כ אזיל לי' כל ענין הנסיון, ועיין בחא"ג. וקצת י"ל דלא רצה אברהם שיוסיף השטן להאריך עמו בדברים ורצה לפטרו מלפניו, אמר לו כאדם האומר לחבירו לשוא תחבל דבריך, כי לו יהא אפילו שאמת תדבר ג"כ לא אשמע לך וכדרך הבדאים, ולכן אין לך מה לבא עמי בדברים. .
(סנהדרין פ"ט ב')
(סנהדרין פ"ט ב')