ויעשו בני ישראל. ת"ר, שואלין ודורשין כהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום, שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני, שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו וכתיב (פ' ו') ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם בנראה דצ"ל ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחודש, והוא פסוק ה', עיין בסוגיא. וכתבו התוס' וז"ל, אע"פ שע"י שאילתן הוזקק לומר להם, מ"מ לא היה צריך להאריך אלא לא תעשו פסח, ותו לא, עכ"ל. ולכאורה אינו מבואר דהא לא ידע שהדין כן שלא יעשו אז את הפסח, כמבואר שאמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה', וצ"ל דכונתם דאחרי ששמע פרטי הדין מהקב"ה לא היה לו ללמד מיד לישראל בפרטיות אלא רק לומר שהיום אל יעשו את הפסח, ובי"ד באייר לבאר להם בפרטיות, ומדלימד להם כל זה בי"ד בניסן ש"מ דשואלין ודורשין שלשים יום קודם הזמן. ובעיקר הדין דשואלין ודורשין ל' יום קודם החג בארנו ס"פ אמור.
. (פסחים ו׳ ב׳)
במועדו. במועדו – ואפילו בשבת, במועדו – ואפילו בטומאה גשאם היו רוב הקהל טמאי מת או שהיו הכהנים או כלי השרת טמאי מת אינם נדחים לפסח שני כמו יחידים אלא עושין הפסח בטומאה, ועיין מש"כ בסמוך בפסוק י'.
. (שם ע"ז א׳)