וביום הקים. אשר אביי, מניין שאין בנין בית המקדש בלילה, שנאמר וביום הקים את המשכן, ביום מקימו, בלילה אין מקימו לזנראה דהיינו רק הקמה ובנין, אבל פריקה אינה בכלל זה, שהרי מפורש אמרו במנחות צ"ה א' שהיו פורקין המשכן בלילה, ועיין בתוס' כאן וברש"י בר"ה ל' א' שהמקדש העתיד שיבנה בידי שמים כדכתיב מקדש ה' כוננו ידיך, יבנה גם בלילה, וצ"ל הטעם בזה, משום דעיקר הטעם שאסרה התורה לבנותו בלילה הוא משום דבכלל נוח לאדם ליפות מלאכתו ביום מאשר בלילה, והמקדש צריך להיות מכלל יופי, והנה זה שייך רק במלאכה הנעשית בידי אדם, משא"כ הנעשית בידי שמים.
ועיין באו"ח סי' ק"פ ס"ה, נוהגין לכסות הסכין בשעת ברהמ"ז, ונהגו שלא לכסותו בשבת ויו"ט, וכתבו הטעם בזה שהשולחן כמזבח [ע' סוף חגיגה כ"ז א'] ובמזבח כתיב לא תניף עליהם ברזל, ובשבת ויו"ט אין בונין את המזבח, יעו"ש במג"א, ותמה אני, כי לפי טעם זה לא יכסוהו גם בכל לילה, אחרי דאין בונין את המקדש ואת המזבח בלילה, כמבואר לפנינו, וגם בכלל צ"ע בהטעם שהשולחן כמזבח, כי לפי"ז לא יעלו עליו שאור ודבש כדכתיב כל שאור וכל דבש אל המזבח לא יעלו, ואין להאריך בזה. .
(שבועות ט"ו ב׳)
ועיין באו"ח סי' ק"פ ס"ה, נוהגין לכסות הסכין בשעת ברהמ"ז, ונהגו שלא לכסותו בשבת ויו"ט, וכתבו הטעם בזה שהשולחן כמזבח [ע' סוף חגיגה כ"ז א'] ובמזבח כתיב לא תניף עליהם ברזל, ובשבת ויו"ט אין בונין את המזבח, יעו"ש במג"א, ותמה אני, כי לפי טעם זה לא יכסוהו גם בכל לילה, אחרי דאין בונין את המקדש ואת המזבח בלילה, כמבואר לפנינו, וגם בכלל צ"ע בהטעם שהשולחן כמזבח, כי לפי"ז לא יעלו עליו שאור ודבש כדכתיב כל שאור וכל דבש אל המזבח לא יעלו, ואין להאריך בזה. .
(שבועות ט"ו ב׳)