איש מזרעך. מכאן אמר ר' אליעזר, קטן פסול לעבודה ואפילו תם קיאדהכי משמע איש, גדול הוא דבעי מום ליפסל, אבל קטן אפילו בלא מום לא יקרב, ובכל הקרבנות כתיב סתם בני אהרן או הכהנים, ולשונות אלו אין מוציאין קטנים, ומהכא ילפינן לכל הקרבנות.
. (חולין כ"ד ב')
אשר יהיה. אין לי אלא שלא יהיה בו מום לאחר הדבור כזיבה ונגעים, היה בו מום לפני הדבור מניין ת"ל אשר יהיה בו מום קיבעין מש"כ בפ' תזריע ריש פרשת נגעים דהפי' לפני הדבור ולאחר הדבור היינו לפני אמירת פרשה זו מהקב"ה ולאחר אמירת הפרשה, יעו"ש. ומה שמדייק מלשון אשר יהיה בו מום דאפילו לפני הדבור הוא משום דלשון אשר יהיה מורה על ההויה התמידית איך שהיא בכל אופן.
. (תו"כ)
אשר יהיה בו מום. אין לי אלא שנולד תמים ונעשה בעל מום, נולד בעל מום ממעי אמו מניין ת"ל אשר יהיה בו מום קיגוע' מענין זה בזבחים ק"ב א' ונתבאר אצלנו בפ' צו בפסוק כל זכר בבני אהרן יאכלנה, יעו"ש.
. (שם)
לא יקרב. מניין לרבות הקרבת הדם, ת"ל לא יקרב, ונאמר (פ' שמיני) ויקריבו בני אהרן את הדם קידנראה הבאור ע"פ המבואר בכ"מ בפ' ויקרא דהיכי שנאמר בני אהרן הכהנים מרבה בעלי מומין, משום דבני אהרן הכהנים הוא כפל לשון, משא"כ בני אהרן לבד מוציא בע"מ, דדרשינן בני אהרן בדומה לו, כמו שהוא תמים, ולכן דרשינן מן ויקריבו בני אהרן, דגם להקרבת הדם פסולין בע"מ.
. (שם)
לחם אלהיו. יכול יהיו בעלי מומים חייבים על כל העבודות ת"ל להקריב לחם אלהיו, מה לחם מיוחד שהוא משום עבודה אף כל מה שהוא משום עבודה קטודרשה זו שייכת לדרשה שבסמוך פ' כ"א דאסור לבע"מ להתעסק אפילו בעבודות שאינן עבודות תמות, וכמו דחשיב שם כפי שיבא לפנינו, ועל זה אמר כאן דאע"פ שאסור בכולם מ"מ אינו חייב מלקות רק על עיקר עבודות, משא"כ עבודות שאינן רק סניפין לעיקרי עבודות.
. (שם)