את השלו. כתיב שליו וקרינן סליו, אמר ר' חנינא, צדיקים אוכלים אותו בשלוה, רשעים אוכלים אותו ודומה להם כסילוין כזובמכילתא פ' בשלח איתא שהכשר שביניהם היה אוכלו ונתרז מיד, והרשע מצטער עד ל' יום, ומשמע שכולם לא ניקו מעונש לאכול בשלוה, וצ"ל דמדרשות חלוקות הן, או דכשר הוא במדרגה פחותה מצדיק והוא בגדר בינוני.
. (יומא ע"ה ב׳)
וישטחו להם שטוח. אמר ריש לקיש, אל תקרא וישטחו אלא וישחטו, מלמד שנתחייבו שונאיהם של ישראל שחיטה, ומה ת"ל שטוח, מלמד שירד להם משטיחין משטיחין כחר"ל השליו היה עשוי לפניהם על הארץ בשטחים רחבים. ואינו מבואר כלל הכרח דרשה זו, ומה סאני ליה לפרש כפשטות הענין ששטחו את השלוים סביבות המחנה, ואולי מדייק הלשון וישטחו להם, דהול"ל וישטחו אותם, ולכן דריש ע"פ הפוך האותיות שטח – שחט, וכמו כבש כשב שמלה שלמה, ומפרש וישחטו להם כמו שדרשו במגלת אסתר על העץ אשר הכין לו – לו הכין, וה"נ להם שחטו. והבאור הוא שנתחייבו כליה מפני שבקשו להם בשר תאוה שיש בזה משום איסור שחוטי חוץ כנודע, עיין בחולין ט"ז ב' ולפנינו בפ' ראה (י"ב כ').
. (שם שם)