את זקני ישראל. א"ר חמא בר חנינא, מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם, היו במצרים ישיבה עמהם, שנאמר לך ואספה אה זקני ישראל יטבאור הענין, כי סתם זקן כל אחד לפי ערכו מוסיף חכמה ודעת ע"פ נסיונותיו ומקרי ימיו הרבים, וכ"מ ממ"ש איוב (ל"ב) אמרתי ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה, וכן אמר שם (י"ב) בישישים חכמה, ולכן אמרינן בעלמא (קדושין ל"ב ב') אין זקן אלא מי שקנה חכמה, והיינו משום דבלא"ה אין יתרון לזקנה על הבחרות, אכן יש שמשפיע הקב"ה רוח חכמה גם על צעיר לימים ונקרא גם הוא זקן על שם קנין החכמה הבאה לו הנועדה בטבע רק לזקן, כמש"כ, וזו היא כונת אונקלוס שתרגם (ר"פ וישב) בן זקונים – בר חכים, ולכן מפרש כאן במעלת נפש הזקנים האלה שהיו חכמים וצדיקים. וענין החזקת ישיבות והפצת התורה אז היה מקודש כולו להורות אחדות הקב"ה וטעותי העובדים לאלילים וכו', ובארנו ענין זה בארוכה בר"פ חיי בפסוק ואברהם זקן, וראויים הדברים להצטרף לכאן. .
(יומא כ"ח ב')
(יומא כ"ח ב')