שבע שבתות שנים. באחד בתשרי ראש השנה ליובלות לחדאסור לחרוש ולזרוע בשנת היובל משהגיע אחד בתשרי.
, מנלן, דכתיב וספרת לך שבע שבתות שנים, מה שנים ושמיטין מתשרי מנינן, אף יובלות מתשרי מנינן לטהא דשנים ושמיטין נמנין מתשרי מבואר לעיל בפסוק ד' בדרשה ובשנה השביעית.
. (ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב)
והיו לך וגו'. תניא, מניין שיספר לשני שבוע, ת"ל והיו לך ימי שבע שבתות השנים, ומניין שיספר לשני יובל, ת"ל והיו לך תשע וארבעים שנה מפשוט דמדייק יתור הלשון והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה, כי הלא רק חושבנא בעלמא הוא, ומה משמיענו הכתוב בזה, ולכן דריש שבא להורות שצריך לספור גם למנין השמיטה גם למנין היובל, כמו היום שנה שלישית לשמיטה הרביעית שהיא שנת כ"ד ליובל, ולכן אמר שיספר שבע שבתות שנים שהוא המספר לשמיטה, ומפרש שגם יהיו שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה שהוא המספר ליובל, וזה הוא כעין מ"ש במנחות ס"ו א' לענין ספירת העומר מצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי, יעוי"ש.
. (תו"כ)