1והקטורת אשר תעשה. אמר רבא, קטורת שפטמה לחצאין חייב, דכתיב והקטורת אשר תעשה, כל שתעשה, והא אפשר דעביד ליה פרס בשחרית ופרס בין הערבים ער"ל כל שתעשה – כל הראוי להקרבה, וחצי שיעור ג"כ ראוי להקרבה, להיות פרס אחד לשחרית או לבין הערבים, כדמפרש, ושיעור חצי שיעור הוא קפ"ד מנים, דשיעור שלם הוא שס"ח מנים, כנודע. .
(שם ה׳ א׳)
2לא תעשו. אתם אין עושין אבל אחרים עושין לכם עאנראה טעם הדבר ע"פ המבואר בבבלי כריתות ה' ב' באיסור סיכת שמן המשחה על בשר אדם שאם סך על בשר עובד כוכבים פטור, משום דכיון דאינו בסך אינו בבל ייסך [עיין לעיל פ' ל"ב], וה"נ כיון דאינו במצות קטורת אינו באיסור לא תעשו כמתכנתה. ונ"מ בזה שאם עשאה עובד כוכבים מותר לישראל להריח בה. ונראה דהלשון אבל אחרים עושין לכם לאו דוקא הוא, דבודאי אין סברא שיהיה רשאי ישראל לצוות לעובד כוכבים לעשות קטורת כמתכנתה להריח בה, דיש בזה זלזול ובזיון קדשים, אלא הכונה שאם עשאה עובד כוכבים במקרה אין בה כל קדושה וממילא מותר ישראל להריח בה. .
(ירושלמי מגילה פ"א ה"א)
3לא תעשו לכם. לכם הוא דאסור, אבל למסרה לצבור פטור עבטעם הדבר משום דעיקר האיסור הוא תכלית הדבר שעושין בה להריח להנאתו והוי כמו חלול קדשים, משא"כ המוסרה לצבור הוא כבוד קדשים שמתכבד להוציא מעותיו לצרכי צבור בעבודת קודש. .
(כריתות ה׳ א׳)
4קודש תהיה. כל מעשיה לא יהיו אלא בקודש עגהיינו בתוך העזרה ומשל הקדש ובתוך כלי קודש. והמפטם מן החולין או חוץ לעזרה או בכלי חולין פסולה. והנה בגמרא איתא הלשון קודש היא קודש תהיה כל מעשיה לא יהיו אלא בקודש, ולפנינו בפסוק זה ליתא הלשון קודש היא רק קודש תהיה, ורק אצל שמן המשחה לעיל בפסוק ל"ב איתא כלשון שמביא הגמרא. וברמב"ם פ"ב ה"ו מכלהמ"ק הביא זה לענין קטורת, ולכאורה צ"ע.
אבל האמת נראה דכונת הגמרא לשני הפסוקים, ומביא שתי הלשונות שבשניהם, דבשמן המשחה כתיב קודש הוא קודש יהיה ובקטורת כתיב קודש תהיה, ודריש בשניהם דין זה דכל מעשיה לא יהיו אלא בקודש, דדריש תהיה, יהיה, מלשון הויה, דכל הויתה לא יהיו אלא בקודש, וראיה דכוונה הגמרא גם לפסוק זה, שהרי מביא הלשון קודש תהיה ואצל שמן המשחה כתיב קודש יהיה.
וכל זה דלא ככסף משנה שם שכתב דטעם הגמרא בדרשה זו מדכתיב שתי פעמים קדש, ולדבריו צ"ע, איך מביא זה הרמב"ם לגבי קטורת אחרי דשתי פעמים כתיב בשמן המשחה ולא בקטורת, וכן צ"ע במש"כ המל"מ שם דט"ס בגמרא וצריך לגרוס הפסוק קודש הנאמר בקטורת ולא של שמן המשחה, וזה פלא, דמהיכי תיתא שלא לומר כן גם בשמן המשחה דגם ביה כתיב קודש יהיה, ומאי חזית למדרש יותר בקטורת מאשר בשמן המשחה, ולדעתי נראה כמש"כ. וכ"מ בירושלמי פ"ד ה"ג דשקלים, דטעם דרשה זו מלשון יהיה ותהיה, דאיתא שם קודש היא שתהא הוייתה בקודש. אך צ"ע שהשמיט הרמב"ם דין זה לגבי שמן המשחה בפ"א מכלי המקדש, ואולי סמך בזה על מש"כ בענין קטורת, וצ"ע. .
(שם שם)