מבית ומחוץ תצפנו. אמר רבא, מכאן לתלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חנם טויתכן דדריש כן ע"ד אסמכתא ע"פ המבואר בגמ' כאן דארון רומז לכתר תורה, וזה הוא מפני שהיו שמורים בו הלוחות שהם יסודי התורה. . (יומא ע"ב ב׳)
מבית ומחוץ תצפנו. מלמד ששלש תיבות עשאו, שתים של זהב ואחת של עץ, נתן של זהב בשל עץ ושל עץ בשל זהב וצפהו לקיים מה שנאמר וצפית אותו מבית ומחוץ, ומה ת"ל תצפנו – להביא שפתו העליונה טזר"ל שפתו העליונה של ארון העץ יצפה בזהב, וכל עיקר דרשה זו יסודה על שלא כתיב וצפית אותו מבית ומחוץ בזהב כמו שכתוב ר"פ נח וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר, ועיין בסוגיית הבבלי יומא ע"ב ב'. . (ירושלמי שקלים פ"ו ה"א)
זר זהב. ר׳ יוחנן רמי, כתיב זר וקרינן זיר, זכה נעשית לו זיר, לא זכה נעשית זרה הימנו יזר"ל דלפי הכתיבה לא היה ראוי לקרות כמו זיר בציר"ה אלא בקמ"ץ או בפת"ח, ויען כי איירי זה בארון שהוא רומז לכתר תורה כמבואר בגמ' כאן, לכן דריש שאם זכה אדם לכתר תורה, כלומר ללמוד לשמה ולקיימה נעשית לו התורה זיר וכתר, ואם לאו כגון שלומד לקנטור או שלומד ואינו מקיים, נעשית זרה לו, שמשתכחת ממנו. . (יומא ע"ב ב׳)