ותצא דינה בת לאה. וכי אמנו לאה זונה היתה אר"ל משום דאפשר לפרש שבמכוון יחסה הכתוב ללאה ולא ליעקב מפני שעתיד לספר מקרה מגונה שאירע לה, וא"כ הלא גנאי הוא ללאה. , אלא לפום דכתיב (פ' ויצא) ותצא לאה לקראתו – פשטון יציאה מיציאה בעיין פירש"י כאן. ויש באגדות שהיה שכם מאסף מנגנים בחוץ כדי שע"י זה תצא דינה [והוא כמש"כ ותקח מרים את התוף ותצאנה כל הנשים] ובסוף מ"ס איתא שהיתה דינה אז בת שש שנים, ויש לכוין בזה כונת לשון הגמרא במו"ק ט' ב' בת שיתין כבת שית לקל טבלא רהטא – ומרמז כבת שית – כדינה. . (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו)