וישמע יתרו. מה שמועה שמע ובא ונתגייר אהלשון ובא ונתגייר בא ליישב הלשון מה שמועה שמע, דקשה הא בפסוק גופיה כתיב מה שמע, את כל אשר עשה אלהים וגו', ועל זה מיישב בלשון ובא ונתגייר, כלומר איזה שמועה עוררה אותו להתקרב לה' ולישראל, ועיין מש"כ כעין כונה זו בפ' חקת בפסוק וישמע הכנעני. , ר׳ יהושע אומר, מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו (ס"פ בשלח) ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב ב הלשון שהרי כאן נראה שמכוין לדרוש סמוכין כדרך חז"ל בכ"מ. , ר' אלעזר המודעי אומר, מתן תורה שמע ובא, שכשנתנה תורה לעמו ישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו גוס"ל דפרשה זו לא נאמרה על הסדר, דאף דכתיבא היא קודם פרשת מתן תורה בכ"ז באמת הוי ענינה לאחר מת"ת, ועיין בסמוך בדרשה עולה וזבחים בפסוק י"ב. , ור׳ אליעזר בן יעקב אומר, קריעת ים סוף שמע ובא, שנאמר (יהושע ה׳:א׳) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי וגו' את אשר הוביש ה׳ את מי הירדן דוא"כ שמע גם הוא מאורע זו, וע' בחא"ג. ויש להוסיף באור מה שתפסו אלה החכמים שלשה ענינים אלה לתוכן שמועתו, אע"פ כי בפסוק כתיב מפורש ששמע את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים, יען כי מצינו הפעל אשר עשה ביחס מהקב"ה לישראל בכל אלה שלשת הענינים שחשבו בזה, והוא, בפ' דברים כתיב כאשר עשה לבני עשו וגם עמלק בכלל, ובפ' עקב בענין מתן תורה כתיב כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה, ועוד שם בענין קריעת ים סוף ואשר עשה לחיל מצרים וגו' אשר הציף את מי ים סוף, ולכן מכיון דכתיב כאן הלשון אשר עשה דרשו זה בכה וזה בכה בהמשך על אותן הענינים ע"פ הסמיכות והטעמים שדרשו בזה כמבואר, ודו"ק. .
(זבחים קט"ז א׳)
(זבחים קט"ז א׳)