בת איש כנעני. מאי כנעני, אילימא כנעני ממש, וכי אפשר, בא אברהם והזהיר על יצחק, בא יצחק והזהיר על יעקב, ויהודה אזיל ונסיב, אלא בת גברא תגרא, כדכתיב (ישעיהו כ״ג:ח׳) אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ גאזהרת אברהם על יצחק כתיב בצווי אברהם לאליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני (פ' חיי), ואזהרת יצחק ליעקב מפורש ס"פ תולדות. והנה אע"פ דכתיב (פ' ויגש) ושאול בן הכנענית, הרי שנשאו כנעניות, צ"ל דבאמת הי' אותו המקרה כיוצא מן הכלל, וראי' לזה מהא גופה שציין הכתוב שהוא בן כנענית, כדבר התמוה ויוצא מן הכלל, ואם הי' הדבר חזון נפרץ ביניהם לא עמד הכתוב על זה. ואמנם עדיין צ"ע ממש"כ רש"י לעיל בפסוק ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, ר' נחמי' אמר, כנעניות היו, וקאי על כלותיו, וצ"ל דמדרשות חלוקות הן.
אך צ"ע בעיקר דרשת הגמרא בת גברא תגרא ממה דכתיב בד"ה א' ב', בני יהודה ער ואונן ושלה נולדו לו מבת שוע הכנענית, משמע כנענית ממש, אמנם בתרגום רב יוסף שם תרגם – הכנענית פרקמטיתא, מלשון סוחרית, וזה מכוון לדרשת הגמרא שלפנינו. .
(פסחים נ' א')
אך צ"ע בעיקר דרשת הגמרא בת גברא תגרא ממה דכתיב בד"ה א' ב', בני יהודה ער ואונן ושלה נולדו לו מבת שוע הכנענית, משמע כנענית ממש, אמנם בתרגום רב יוסף שם תרגם – הכנענית פרקמטיתא, מלשון סוחרית, וזה מכוון לדרשת הגמרא שלפנינו. .
(פסחים נ' א')