למה יגרע שם אבינו. תניא, רבי יהודה אומר, נאמר כאן שם ונאמר להלן (פ׳ תצא) יקום על שם אחיו, מה להלן זרע אף כאן זרע זדרשה זו רומזת להדרשה שבפסוק הסמוך שהיו טוענות ממ"נ, אם כבן אנו חשובים תנה לנו נחלה כבן, ואם לאו תתיבם אמנו כדין הנפטר בלא זרע, ורמז טענה זו דרשינן ע"פ גז"ש שם שם, ור"ל דבמה שאמרו למה יגרע שם אבינו כונו גם על הזרע, והיינו למה יגרע שם אבינו שלא תתיבם אמנו להקים לו זרע, וע"ע מש"כ בפסוק הסמוך. ועוד יש בספרי כאן דרשה ע"פ גז"ש זו מהכא להתם ויובא לפנינו שם במקומו איה"ש.
[ספרי].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · במדבר · פרק 27 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי אין לו בן. טעמא דאין לו בן, הא יש לו בן, הבן קודם, מכאן שהבנים יורשין את האב חעיין מש"כ השייך לענין זה לקמן פסוק ח' אות ט"ו. ומפרש בגמרא דהראיה מכאן אינה מוחלטת, יען כי אפשר לומר דרק בנות צלפחד אמרו כן ואין כן מדברי תורה, והראיה הנאמנה היא מפסוק דלקמן איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו, הא יש לו בן הבן קודם כמש"כ שם. ולכאורה צ"ע מה שמפקפקים בראיה זו משום דדילמא רק בנות צלפחד אמרו כן והלא מצינו כמה וכמה פעמים שאנו למדין ממה שקבעה התורה לשונות אנשים פרטים שהדין כן כמו דאנו למדין ממה שאמר לבן מלא שבוע זאת שאין מערבין שמחה בשמחה ולא אמרינן דילמא רק לבן קאמר הכי וכדומה מן הלשונות, וא"כ מאי שנא הכא.
וי"ל משום דעיקר טעם הדבר שאנו למדין הלכה מלשונות כאלה משום דכיון שקבעתן התורה ש"מ שכדאים הם ללמוד מהם, אבל הכא אין ראיה מזה לפי מ"ד בב"ב קי"ט א' ראויה היתה פרשת נחלות להכתב ע"י משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן, וא"כ הלא הוכרחה התורה להקדים סיפור דבריהן למען שיתבאר המשך הענין איך נשתלשלה פרשת נחלות, ולכן אין ראיה שדברים אלו ראוים ללמוד מהם כמו בעלמא.
וגם י"ל שאין ראיה מדבריהן אלו מפני שהן לא אמרו דבריהן בהחלט רק בדרך שאלה וספק, וא"כ אין ללמוד דין קבוע מדברים מסופקים. .
(ב"ב ק"י ב׳)
וי"ל משום דעיקר טעם הדבר שאנו למדין הלכה מלשונות כאלה משום דכיון שקבעתן התורה ש"מ שכדאים הם ללמוד מהם, אבל הכא אין ראיה מזה לפי מ"ד בב"ב קי"ט א' ראויה היתה פרשת נחלות להכתב ע"י משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן, וא"כ הלא הוכרחה התורה להקדים סיפור דבריהן למען שיתבאר המשך הענין איך נשתלשלה פרשת נחלות, ולכן אין ראיה שדברים אלו ראוים ללמוד מהם כמו בעלמא.
וגם י"ל שאין ראיה מדבריהן אלו מפני שהן לא אמרו דבריהן בהחלט רק בדרך שאלה וספק, וא"כ אין ללמוד דין קבוע מדברים מסופקים. .
(ב"ב ק"י ב׳)
כי אין לו בן. למה נאמר והלא כבר נאמר ובנים לא היו לו, אלא שהיו חכמות ודורשות שאם היה לו בת בן לא היינו תובעות טכמו דקיי"ל דכל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת [ע' בסמוך פ' ח'], וכונת הלשון כי אין לו בן – באי כחו של בן.
[ספרי].
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad