בעצם היום הזה. בו ביום שצוהו מל נגמשום דזריזין מקדימין. ובאגדות דרשו עוד מלשון בעצם – בעצומו של יום, ר"ל שהי' מל בחצי היום, ואע"פ דילפינן מאברהם דכתיב בי' וישכם בבקר שהי' רגיל להזדרז למצוה בשחרית, צ"ל דכאן מל עצמו במכוון בחצי היום כדי לפרסם הדבר, דבחצי היום כל האנשים נעורים, ויהי' מכאן ראי' דהדור מצוה וכדומה כונה נאותה באיחור הזמן דוחה מצות זריזין, ויתבאר דבר זה לפנינו אי"ה בפ' בא בפסוק ושמרתם את המצות, יעו"ש.
ובספרי ס"פ האזינו דריש את השלש פעמים בעצם היום דכתיב בתורה, בעצם היום בא נח אל התיבה, בעצם היום יצאו בני ישראל ממצרים פ' בא) ובפטירת משה כתיב (פ' וילך) בעצם היום עלה אל הר העברים, ומדייק בספרי למה ביום ולא בלילה, ומפרש דבכל הענינים היו רוצים למנוע הפעולה, בנח היו בני דורו אומרים שלא יניחו אותו ליכנס לתיבה ובמצרים ידוע שלא היו רוצים להניח לישראל לצאת, ובמשה אמרו ישראל אין אנו מניחין אותו לעלות ולמות, ובכולם אמר הקב"ה הרי אני עושה זאת בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה, ע"כ.
והנה במ"ר כאן איתא בעצם היום הזה מל אברהם, מהו בעצם היום, אמר הקב"ה, אלו מל אברהם בלילה היו בני דורו אומרים אלו היינו רואים אותו לא היינו מניחים אותו למול אלא בעצם היוה הזה וכו', יעו"ש, וצ"ע רב שלא חשיב הספרי גם בעצם היום הזה שבכאן.
וי"ל בדעת הספרי דס"ל דגם. מילת גרים ומילה שלא בזמנה מצותה ביום דוקא [ע' בפוסקים] וא"כ אי אפשר לשאול כמו ששואל בהני ג' דברים למה ביום ולא בלילה, אחרי דמדינא הי' צריך למול ביום, ונשאר רק הדיוק בלשון בעצם, וזה כבר נתבאר שהוא כדי לפרסם הדבר כמש"כ, ודו"ק. [תוס' ר"ה י"א א' בשם מדרשים]
ובספרי ס"פ האזינו דריש את השלש פעמים בעצם היום דכתיב בתורה, בעצם היום בא נח אל התיבה, בעצם היום יצאו בני ישראל ממצרים פ' בא) ובפטירת משה כתיב (פ' וילך) בעצם היום עלה אל הר העברים, ומדייק בספרי למה ביום ולא בלילה, ומפרש דבכל הענינים היו רוצים למנוע הפעולה, בנח היו בני דורו אומרים שלא יניחו אותו ליכנס לתיבה ובמצרים ידוע שלא היו רוצים להניח לישראל לצאת, ובמשה אמרו ישראל אין אנו מניחין אותו לעלות ולמות, ובכולם אמר הקב"ה הרי אני עושה זאת בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה, ע"כ.
והנה במ"ר כאן איתא בעצם היום הזה מל אברהם, מהו בעצם היום, אמר הקב"ה, אלו מל אברהם בלילה היו בני דורו אומרים אלו היינו רואים אותו לא היינו מניחים אותו למול אלא בעצם היוה הזה וכו', יעו"ש, וצ"ע רב שלא חשיב הספרי גם בעצם היום הזה שבכאן.
וי"ל בדעת הספרי דס"ל דגם. מילת גרים ומילה שלא בזמנה מצותה ביום דוקא [ע' בפוסקים] וא"כ אי אפשר לשאול כמו ששואל בהני ג' דברים למה ביום ולא בלילה, אחרי דמדינא הי' צריך למול ביום, ונשאר רק הדיוק בלשון בעצם, וזה כבר נתבאר שהוא כדי לפרסם הדבר כמש"כ, ודו"ק. [תוס' ר"ה י"א א' בשם מדרשים]