1כליות חטה. אמרו, עתידה חטה שבא"י שתהא כשתי כליות של שור הגדול, שנאמר עם חלב כליות חטה, ואל תתמה, שהרי שועל קנן בלפת ושקלוהו ומצאו בו ששים לטרין בלטרא של צפורי נאפירש"י קינן בלפת ניקב בו עד שעשה לידתו בתוכו ואעפ"כ שקלו את המותר כו' ששים לטרין עכ"ל, והלשון שעשה לידתו אינו מבואר כלל, וקרוב לומר דצ"ל שעשה דירתו.
.
(כתובות קי"א ב')
2ודם ענב תשתה. אמרו, לא כהעוה"ז העוה"ב נבנראה דלשון עוה"ב שבכאן הוא שם מושאל לעת הגאולה והשבת ישראל לארץ ישראל, דכן משמע מהענינים דאיירי בענינים גשמים וארצים.
, העוה"ז יש בו צער לבצור ולדרוך, אבל העוה"ב מביא ענבה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזויות ביתו ומספיק הימנה כפיטס גדול, שנאמר ודם ענב תשתה נגפיטס הוא מין חבית, ולפנינו בגמרא ליתא האי שנאמר ודם ענב תשתה, אבל כמבואר מרש"י כך צריך להיות הגירסא בגמרא, והפי' הוא שמביא ראיה שמתוך הענבה עצמה תשתה ולא תצטרך לדורכה.
.
(כתובות קי"א ב')
3ודם ענב תשתה. תניא, מניין ליין שהוא משקה שנאמר ודם ענב תשתה נדואעפ"י דגם עד כה כתיב כ"פ בתורה לשון שתיה ביין וכמו בפ' נח וישת מן היין, נשקנו יין, ועוד, כתב בס' רה"ז דניחא ליה להביא מפסוק זה משום דמכל הני אין ראיה מכרחת דידוע דאין יין ראוי לשתיה אלא ע"י מזיגה במים, וא"כ י"ל דלשון שתיה כתיב בשביל המים, משא"כ כאן דכתיב ודם ענב דהיינו כמו שיוצא מן הענבים בלי מזיגה, ומבואר דהלשון שתיה יונח על היין לבדו, וזו סברא יפה.
.
(תוספתא שבת פ"ט)
4תשתה חמר. אמרו, לעתיד אין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין, שנאמר ודם ענב תשתה חמר, אל תקרא חמר אלא חומר נההוא כור או ל' סאין, ויתכן דראה לדרוש כן משום דבכלל מלה זו מיותרת.
.
(כתובות קי"א ב')
5תשתה חמר. א"ר אחא, זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד, שנאמר ודם ענב תשתה חמר נוכמה יגיעות יגעו המפרשים למצוא אף רמז קל בפסוק זה לענין שדרש. ולי נראה פשוט דהובא הפסוק בקיצור, והראיה היא מהמשך הפרשה מפסוק ירכיבהו עד פסוק זה, והוא עפ"י מ"ש בילקוט כאן ירכיבהו על במתי ארץ זה בית המקדש שגבוה מכל העולם שנאמר וקמת ועלית אל המקום, ויאכל תנובת שדי אלו סלי בכורים, ויניקהו דבש מסלע ושמן אלו נסכי שמן, חמאת בקר וגו' זו חטאת ועולה וכו', כליות חטה אלו סלתות, ודם ענב תשתה חמר אלו נסכי יין, ע"כ. מכל זה מבואר סדר הפרשה שפתח הכתוב בביהמ"ק וסיים בענין הגאולה העתידה, כמבואר לפנינו לקמן בפ' ל"ו כי ידין ה' עמו אין בן דוד בא וכו', וכן בפסיקתא זוטרתי [מדרש לקח טוב] בפסוק דלהלן וכפר אדמתו עמו כתב, למדנו שהשירה הזאת יש בה לימות המשיח וכו', ומכל זה מבואר שדרשת הירושלמי נוסדה על דרשת הילקוט, ודו"ק.
.
(ירושלמי מעש"ש פ"ה ה"ב)